דיני החוזים

שיעור מספר: 4

לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973
פרק ב': ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו
13. חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה.
14. (א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.
(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.
(ד) "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.
15. מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.
16. נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה.
17. (א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה.
18. מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.
19. ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו.
20. ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה.
21. משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל.
22. אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל תרופה אחרת.
א. חוזה למראית עין:
1. ע"א 630/78, ביטון נ' מזרחי, פ"ד לג (2) 576.
ב. טעות:
1. ע"א 406/82, נחמני נ' גלאור, פ"ד מא(1) 494
לפסק הדין המלא
לרשימת נושאים קשורים
מס. הליך:ע.א. 406/82
צדדים:ליאון נחמני
נגד
אהרן גלאור
תאריך:1.3.87
שופטים:הנשיא שמגר, בייסקי, ש. לוין. החלטה – השופט בייסקי
עו"ד:עוה"ד א. אבריאל וא. גל למערער, עו"ד א. תירוש למשיב
מראה מקום פד"י:פ"ד מא (1) 494
מראה מקום:פורסם במאגר התקצירים של סביר – כרך כ"ט,חוברת 3, עמוד 38
תמצית התקציר:הפרת חוזה ופיצויים בגין ההפרה
גוף התקציר:(ערעור וערעור נגדי – הערעורים נדחו).
א. בחוזה שנערך ביולי 1980 התחייבו המערער ואשתו (להלן: המוכר) למכור דירה למשיב (להלן: הקונה). בין הצהרות המוכר בחוזה נאמר כי "על הדירה רובצת משכנתא לטובת בנק ירושלים לביטוח ומשכנתאות בע"מ ע"ס 825,000 ל"י". נקבע בחוזה כי "תמורת הדירה… סך של 1,475,000 ל"י …". נקבעו גם דרכי התשלום ובכללם 650,000 ל"י עד חתימת החוזה, 20,000 ל"י "עד 31.7.80" והיתרה בסך 805,000 ל"י "ישולם ע"י הקונה בדרך של המחאת חוב. המוכרים ימחו לקונה את יתרת החוב לבנק ירושלים והקונה מתחייב לקבל עליו לסלק את המשכנתא לבנק הנ"ל ובלבד שהמוכרים לא יהיו אחראים מעת חתימת חוזה זה לתשלום המשכנתא". עוד נקבע בחוזה כי צד אשר יפר הוראה מהוראותיו ישלם לצד שכנגד 150,000 ל"י פיצוי. לחוזה האמור קדם זכרון דברים (להלן: זכרון דברים א') וגם בו הצהרה כי המשכנתא היא בסך 825,000 ל"י וכן נקבעה גם שם התמורה לדירה בסכום של 1,475,000 ל"י. נאמר בזכרון הדברים באשר לסכום המשכנתא של 825,000 ל"י כי הסכום כפוף לאישור מדוייק שהמוכרים ימציאו מהבנק. ביום חתימת החוזה טרם המציא המוכר אישור מהבנק ולאחר חתימת ההסכם נחתם זכרון דברים נוסף (להלן: זכרון דברים ב') שבו נאמר כי "מוסכם כי (המוכר) ימחה (לקונה) את ההלוואה… כל התשלומים, רבית, הצמדה וכל תשלום אחר החל על המשכנתא עד ליום 1.7.80 יחולו על (המוכר)… ומיום זה ואילך יחולו על (הקונה)…". החזקה בדירה נמסרה לקונה באוגוסט 1980.
ב. המחלוקת התעוררה כאשר נתברר לקונה כעבור זמן כי חוב המשכנתא לבנק ביום 13.7.80, יום חתימת החוזה, עלה בהרבה על הסך 825,000 ל"י. אמנם ההלוואה המקורית של המוכר היתה בשעתו 725,000 ל"י, אך מדובר בהלוואות צמודות ונושאות ריבית וביום חתימת החוזה הגיע סכום החוב ל- 1,347,000 ל"י. הקונה גרס כי עפ"י הוראות החוזה וזכרון הדברים הוא נוטל על עצמו ואחראי לתשלום משכנתא של 825,000 ל"י בלבד ועליו לשאת בהפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.80 ואילך. מאידך, לדעת המוכר נטל הקונה על עצמו את סלוק כל יתרת המשכנתא כולל הפרשי הצמדה וריבית, והאיזכור של 825,000 ל"י בא רק לציין מהו סכום הקרן. הקונה ראה בכך שהמוכר לא שילם את המשכנתא הפרת הסכם מצד המוכר ותבע פיצויים בגין הפרת החוזה, ואילו המוכר ראה הפרה מצד הקונה בכך שאת התשלום של 20,000 ל"י שנועד לתשלום ביום 31.7.80 לא שילם בזמן ולכן הפר את ההסכם ודרש פיצויים. ביהמ"ש המחוזי קבע כי הקונה לא התחייב לשלם את המשכנתא אלא כדי הסך 805,000 ל"י, ובאשר לפיצוי קבוע ומוסכם קבע שגם הקונה אינו זכאי לפיצוי זה שכן לא שילם בזמן את הסכום של 20,000 ל"י. הוא דחה את טענת הקונה שהיתה לו זכות לקזז סכום זה. המוכר ערער על כך שעליו לשאת במלוא סכום המשכנתא והקונה על כך שלא נפסק לו פיצויי וכן על מיעוט ההוצאות שנפסקו. הערעורים נדחו.
ג. המוכר קובל על הפרשנות המילולית שפירש ביהמ"ש את החוזה ולדעתו הגיע למסקנה לא סבירה ובלתי הגיונית. ב"כ המוכר ערך תחשיבים כדי להראות שעפ"י התוצאה הוא יקבל תמורת הדירה פחות מאשר שילם עבורה. אכן, יתכן לפעמים שביהמ"ש יפרש אומד דעתם של הצדדים ולצורך זה תיבחן התכלית שביקשו המתקשרים להגיע אליה והכוונה שהנחתה אותם בעת שניסחו את המסמך. אולם, כמצוות סעיף 25(א) לחוק החוזים יפורש אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות. אם החוזה ברור ולשונו חד משמעית שוב אין להיזקק לנסיבות ובוודאי לא להגיון המסחרי או לכדאיות הכלכלית העשויים להיות מושפעים משיקולים אינדיבידואליים של אחד הצדדים. במקרה דנן נקבע מחיר יציב וקבוע לדירה בסך 1,475,000 ל"י הן בזכרון דברים א' והן בחוזה אשר נחתם בעקבותיו. בדומה לכך ההצהרה על סכום המשכנתא בסך 825,000 ל"י ונקיבת הסכום היציב שעל הקונה לקבל על עצמו. גירסת המוכר מתנפצת לאור הדברים המפורשים והחד משמעיים שנכתבו בזכרון דברים ב' כי כל התשלומים, ריבית, הצמדה או כל תשלום אחר החל עד יום 1.7.80 יחולו על המוכר.
ד. מעבר לכך, אילו נתקבלה גירסת המוכר היה יוצא כי בניגוד למחיר היציב שנקבע עבור הדירה בחוזה הרי המחיר האמיתי היה עולה כדי למעלה משני מליון ל"י, ואילו משחתם המוכר, ביחד עם הקונה, על הצהרות לצרכי מס שבח, הוצהר על המחיר הכולל של הדירה כרשום בחוזה, היינו 1,475,000 ל"י. מכאן שגם למוכר היה ברור שהתשלום שעל הקונה לשלם בגין המשכנתא הוא קבוע וכפי שרשום בחוזה.
ה. טענתו החילופית של המוכר היא כי ההתקשרות נעשתה עקב טעות משותפת ביחס לגובה חוב המשכנתא ומכאן הצידוק לבטל את החוזה. הנסיבות שוללות הסתמכות על הסעיף 14(א) לחוק החוזים הכללי, משום שלא נתקיימו שני התנאים הקבועים בו, היינו הקונה ידע או היה עליו לדעת על טעותו של המוכר וכן כי המוכר ביטל את החוזה מחמת הטעות. נותר סעיף 14(ב). השופט הניח כי המוכר אכן טעה וסבר כי יתרת המשכנתא אינה עולה על 825,000 ל"י ובתום לב הטעה את הקונה להאמין בכך. גם אם נכונה ההנחה שהמוכר טעה הרי לפי סעיף 114(ד) לחוק החוזים (חלק כללי) אין הביטול תלוי ברצונו של הטועה ורק ביהמ"ש רשאי לבטל את החוזה. על הטועה לשכנע את ביהמ"ש כי הביטול מוצדק משום שאחרת ייגרם לו עוול ונזק גדול לאין שיעור מאשר לצד שכנגד. גם כאשר ביהמ"ש מגיע למסקנה כי מטעמי צדק יש לבטל את החוזה הרי לביהמ"ש סמכות לחייב את הצד שטעה בתשלום פיצויים לצד השני בעד הנזק שנגרם לו. ביהמ"ש המחוזי בחן את מכלול הנסיבות ואיזון האינטרסים והגיע למסקנה שאין צידוק לבטל את החוזה. בהקשר זה יצויין כי לפי זכרון הדברים ידע המוכר ביום חתימת החוזה שיש להוסיף הפרשי הצמדה, ריבית וחוב פיגורים למשכנתא ומשום כך מצטמצמת הטעות לכל היותר לכך כי המוכר לא ידע בכמה מסתכמים הפרשי הצמדה וריבית וסבר שאין מדובר בסכומים גדולים. טעות הנוגעת לגובה החוב שנצטבר, להבדיל מעצם החבות בהפרשי הצמדה וריבית נוסף על חוב המשכנתא, אינה יכולה להיחשב טעות יסודית. יתר על כן, טעות בשיעור הפרשי ההצמדה וריבית היא לכל היותר טעות בכדאיות העיסקה וזו מוצאת מכלל טעות המזכה בביטול החוזה, עפ"י הוראה סעיף 14 (ד) לחוק החוזים.
ו. המוכר נהג ברשלנות רבה במסרו הצהרות לא נכונות ומטעות ביחס לחוב המשכנתא, לא המציא. אישור הבנק למרות שהתחייב לכך, לא ברר את גודל החוב ולא בדק את המסמכים שהיו ברשותו ושמהם נבע שמדובר בהלואות צמודות. גם כאשר ידע כבר, באוקטובר 1980, כי הפרשי הצמדה וריבית הגדילו באורח משמעותי את החוב לא גילה זאת לקונה. לראשונה הועלתה טענת הטעות בתביעה שכנגד שהוגשה ביולי 1981, היינו כשמונה חדשים לאחר שהמוכר כבר עמד על הטעות, וגם כאן רק בדוחק רב ניתן לפרש את אחד הסעדים החילופיים כעתירה להצהרה על ביטול החוזה. כאשר למתקשר עילה לבטל את החוזה, חייב הוא להפעיל את עילת הביטול תוך זמן סביר, ובאם הביטול תלוי ברשותו של ביהמ"ש, עליו לפנות תוך זמן סביר לביהמ"ש. אם לא עשה כן הטועה ישמש הדבר שיקול בין שיקולי ביהמ"ש אם צודק הוא לבטל את החוזה, ובאיזו מידה גרמה ההשהייה לשינויים בשטח הפוגעים בצד האחר. הדירה שנמכרה לא שימשה למגורי המוכר והתמורה נועדה להשקעות בעסק. לעומת זאת לקונה זו דירת מגוריו ובכספים שיוחזרו לו אם יבוטל החוזה לא יעלה בידו לרכוש דירה דומה מחמת ההתייקרות שחלה במחירי הדירות. זאת ועוד, ביהמ"ש ציין שגם אילו מצא שמבחינות אחרות יש צידוק לבטל את החוזה, היה מחייב את המוכר בתשלום פיצוי לקונה על מלוא הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה ובסופו של דבר לא היתה צומחת למוכר כל תועלת כלכלית מביטול החוזה בתנאים אלה. שיקולים מצטברים אלה של ביהמ"ש המחוזי נכונים הם.
ז. כיון שברור שהמוכר הוא שהפר את החוזה הרי שההפרה מזכה לכאורה את הקונה בפיצוי הקבוע בחוזה. ברם, נמצא כי גם הקונה חטא שלא שילם למוכר את הסכום של 20,000 ל"י במועד. טענת זכות קיזוז שהעלה הקונה נדחתה משום שלא ניתנה לקונה הודעה לצורך קיזוז. השופט הוסיף כי לדעתו הודעה כזו מתחייבת גם אם זכות הקיזוז נובעת מסעיף 20 לחוק החוזים. אין צורך לדון בשאלת זכות הקיזוז שכן התשלום של 20,000 ל"י חל במועד הקודם למועד שבו נודע לקונה כי חוב המשכנתא גדול מזה שצויין בחוזה. כשלא פרע הקונה את התשלום לא היה עדיין ממה לקזז. במצב דברים זה התוצאה היא שלכאורה שני הצדדים חייבים לשלם פיצוי אחד לשני וכדי למנוע פעולה מיותרת דחה ביהמ"ש את שתי העתירות לפיצוי. מסקנה זו נכונה היא. אשר לשיעור ההוצאות שנפסק – אין ביהמ"ש שלערעור מתערב בשיעור ההוצאות אלא במקרים מיוחדים שזה איננו אחד מהם.
(בפני השופטים: הנשיא שמגר, בייסקי, ש. לוין. החלטה – השופט בייסקי. עוה"ד א. אבריאל וא. גל למערער, עו"ד
ג. הטעייה:
ע"א 838/75, ספקטור נ' צרפתי, פ"ד ל"ב (1) 231. מאגר התקצירים של סביר – ע.א. 838/75 – חיים ספקטור נגד יוסף צרפתי [פ"ד לב (1) 231]
===================================================
לפסק הדין המלא
לרשימת נושאים קשורים
מס. הליך:ע.א. 838/75
צדדים:חיים ספקטור
נגד
יוסף צרפתי
תאריך:30.11.77
עו"ד:עו"ד נ. לאונר למערער, עו"ד ד. תג'ר למשיב
מראה מקום פד"י:פ"ד לב (1) 231
מראה מקום:פורסם במאגר התקצירים של סביר – כרך י"ב,חוברת 7
תמצית התקציר:ביטול הסכם עקב אי גילוי עובדות.
גוף התקציר:(ערעור על פסק דין ביהמ"ש המחוזי בתל אביב (השופטת ח. אבנר) – בתיק המ' 823/75 – הערעור נדחה).
המערער הוא בעלים של מגרש בשטח 800 מטר בראשון לציון. הוא ביקש למוכרו ופנה למתווך מסויים. בהתמשב בשטחו של המגרש סבר המתווך כי אפשר לבנות על המגרש בית של 16 דירות, כמו בכל המגרשים שבסביבה, אך משפנה לעיריה התברר לו שתתכן הפקעה של חלק מהמגרש ולא ניתן יהיה לבנות יותר מ- 12 דירות. לפי עדות המערער לא שמע על ההפקעה אך נאמר לו ע"י המתווך כי אפשר יהיה לבנות רק 12 דירות. הקבלנים שעמדו לקנות את המגרש במחיר שהציע המתווך, חזרו בהם מן העיסקה כשנודע להם שאפשר יהיה לבנות רק 12 דירות. לאחר מכן מצא המערער באמצעות מתווך אחר את המשיב, שגם הוא קבלן ושבנה על מגרש סמוך 16 דירות וסבר שאפשר לבנות 16 דירות גם כאן. הוא הסכים לשלם את הסכום הגבוה על יסוד ההנחה שאפשר לבנות 16 דירות. לאחר שנחתם הסכם ושולמו דמי קדימה, נודע למשיב כי אפשר לבנות רק 12 דירות ואז ביקש החזרת דמי הקדימה וביטול ההסכם. ביהמ"ש החליט על ביטול ההסכם וחייב את המערער להחזיר את דמי הקדימה. ביהמ"ש המחוזי סבר שלא היתה הטעייה מצד המערער וביטל את ההסכם עפ"י סעיף 14 (ב) לחוק החוזים בהשאירו זכות למערער לתבוע פיצויים מן המשיב בגין ביטול ההסכם. ביהמ"ש העליון דחה את ערעור המערער ועם זאת קבע כי יש לבטל את ההסכם על יסוד נימוקים אחרים מאלה שקבע ביהמ"ש המחוזי וכיון שלא הסתמך בביטול ההסכם על סעיף 14 (ב) ביטל את זכות המערער לתבוע פיצויים מאת המשיב בגין ביטול ההסכם.
בשלושה פסקי דין של ביהמ"ש העליון נסקרו הילכות ההטעייה וביטול חוזה עקב טעות, מצג שוא או אי גילוי עובדות. ביהמ"ש דן בשאלה אימתי מוטלת חובה לגלות עובדות, ומהן העובדות שעל צד אחד להסכם לגלות לצד השני.
כוונה ליצור יחסים משפטיים ושפיטות
4. יוסף לוין נ' אילנה לוין האם חוזה הוא בעל תוקף משפטי או הסכם ג'נטלמני? תלוי בכוונת הצדדים למסמך והאם גמרו אומר ליצור יחסים משפטיים מחייבים. כוונת הצדדים עשויה לגבור בתנאים מסויימים על התבטאות הצדדים. הכותרת של ההסכם מהווה אינדיקציה בלבד לכוונת הצדדים אך אין בה כדי להכריע את הכף. כך גם לגבי כל הוראה במסמך. גם אם קיימת נטיה לראות מסמך בין בני זוג החיים בשלום כהסכם ג'נטלמני אין לראות כך לגבי בני זוג בהליך גירושין.
5. נחמני נ' נחמני לא חובה התחרטות של הבעל מהתחייבות להפריה חוץ רחמית לאחר שהצדדים התגרשו, נדחתה ע"י ביהמש העליון ב 9 מותב.
מו"מ לקראת כריתתו של חוזה
1. ספקטור נ' צרפתי היקף חובת הגילוי במהלך מו"מ. השופט אשר: יש להתנהג ביושר והגינות חייבים לגלות שמותר לבנות 12 דירות בלבד. לנדוי: יזהר הקונה שיכל לבדוק בתב"ע את זכויות הבניה. י' כהן מסכים עם לנדוי אך פוסל את החוזה בגלל פגם בס' 18 לחוק המכר.
2. שכון עובדים נ' זפניק אוביטר: תרופות הפיצויים לפי ס' 12 אינה רשימה סגורה. ה"אשם בהתקשרות"= חוסר תום לב- כתוצאה מכך לא בוצעה חתימה יראוה כאילו החתימה בוצעה במועד ונוצרה התחייבות מחייבת. הכרה בקיבול,מחמת אשם בהתקשרות,הינה התרופה לה זכאי התובע
3. פנידר נ' קסטרו חובה לנהל מו"מ בתום על כל מי שנוטל חלק במו"מ (מנהל, שלוח). החובה לת"ל גם אם לא נכרת חוזה. קיימת זכות לפיצויים כתוצאה מחוסר ת"ל גם אם לא נכרת חוזה. ניתן לחייב בפיצויים לפי ס 12 גם מנהל מטעם תאגיד שלא נהג בתום לב.
7. קל בנין נ' ע.ר.מ הדירקטוריון לא חתם ולכן לא נכרת חוזה. אך גם במכרז פרטי יש לנהוג בתום לב – ע.ר.ם התנהגה כאילו הליך המכרז הליך סרק.
פיצויים שליליים לא מספקים. במקרה זה נקבעו פיצויים חיוביים.
גמירות דעת
1. זנדבנק נ' דנציגר ואח' פנייתו של אדם לחברו תחשב בגדר הצעה אם יש גמירות דעת ומסויימות. החלפת מכתבים יכולה להעיד על גמירות דעת. על ההצעה להיות מלאה במידה מספקת עד שניתן יהיה לראות בקיבול חוזה מלא בר ביצוע. אין צורך בקיום כל הפרטים –ניתן להסיק את החסר
2. פרץ בוני הנגב נ' בוחבוט החברה ניהלה מו"מ למכירת הדירה וכריתת החוזה סוכמה עם הבן. בוחבוט לא התכוון למכור דירתו. המבחן לגמירות דעת הוא אובייקטיבי. מתקשר סביר לא היה מזהה בהתנהגותו של בוחבוט גמירות דעת סובייקטיבית.
מסוימות
1. קפולסקי נ גני גולן דרישת הכתב בעסקת מקרקעין היא חובה לפי ס' 8 לחוק המקרקעין. כן נקבעה רשימת עציוני 1. זהות הצדדים 2.מהות הנכס 3.מהות העסקה 4. המחיר 5. מועדי תשלום 6. הוצ ומיסים
3. רבינאי נ מן שקד זכרון דברים יכול שיהיה 1. שלב ביניים במו"מ או 2. הסכם גמור ומוחלט. שני מבחנים מצטברים: 1.כוונה ליצור קשר משפטי מחייב
ניתן ללמוד מנוסחת הקשר. 2. קיצור רשימת עציוני (הצדדים לעסקה, תיאור הנכס, המחיר, מועדי התשלום ומסירה) נקבע המודל הגמיש
3. עמית בראשי נ' עזבון זלמן בראשי בדמי ימיו הוצא בראשי ממוסד גריאטרי ע"י בנו לחתום על חוזה להעביר נכסיו לבנו כשהוא לא היה שותף למו"מ. נקבע שבנסיבות בהם צד לחוזה לקוי בדעתו לא מספיק המבחן האוביקטיבי לגמירות הדעת אלא הסוביקטיבי. אין כריתה בגלל העדר גמירות דעת.
צורת החוזה
גרוסמן נ' בידרמן
לא חובה מקום שהחוק מחייב עשיית עסקה בכתב (ס' 8 לחוק המקרקעין) לא נולד החוזה עד שלא נעשה הכתב. אבל מקום שהכתב נדרש רק כאמצעי הוכחה אין נפקא מינה בכך אם נעשה בכתב אם לאו. (ההוכחה קלה יותר בחוזה בכתב).
קלמר נ' גיא עיקרון תום הלב עשוי, במקרים מיוחדים ויוצאי דופן שבהם עולה צעקת ההגינות,לשלול את דרישת הכתב (של ס' 8 לחוק המקרקעין
יש לבדוק לפי 2 רכיבים: 1 האם החוזה קוים 2. מידת אשמתו של הצד המתנער מביצוע החוזה.
תום לב צד ג ס 39
שירותי תחבורה ציבוריים נ' ביה"ד הארצי לעבודה החובה לקיים חוזה בתום-לב ובדרך מקובלת חלה על הצדדים לחוזה עבודה, בין אינדיבידואלי(עוסק ומעסיק) ובין קולקטיבי(כולל צד ג'-מועצת הפועלים) הסכם, שנחתם בין העותרת לבין מועצת הפועלים, העניק לאחרונה כוח לשנות את מצבה המשפטי של העותרת על-ידי אישור שביתה. לכן מוטלת על מועצת הפועלים החובה להפעיל כוח זה בתום-לב ובדרך מקובלת. מכוח חובה זו היה על מועצת הפועלים, ליתן לעותרת הודעה מראש על דבר קיומה של השביתה, כך שהעותרת תוכל לכלכל את צעדיה ולהקטין את נזק השביתה.
חוזה מוקדם (זכרון דברים)
1. בוטקובסקי נ גת מו"מ למכירת מגרש נחתם זכרון דברים שלא נחתם הרימו כוסות לחיים.פגישה אצל עו"ד לחתימה על החוזה לא נערכה והמגרש נמכר לצד ג'. נקבע: צדדים העורכים הסכם מוקדם ומסכימים לחתום גם על חוזה מוחזקים כמי שלא ראו בהסכם המוקדם בסיס מחייב. אולם חזקה זו ניתן לסתירה אם מוכח באופן ברור גמירות דעת הצדדים. לגבי מסויימות נקבע בעבר שלא כל התנאים הכרחיים אם ניתן להשלים אותם השלמה נורמטיבית. העדר חתימה אינו שולל מסוימות. אין כל קדושה בחתימה- ניתן להחליפה בהוכחה אחרת. גמירות דעת נבחנת לפי המבחן האובייקטיבי ולא הסובייקטיבי.
2. רבינאי נ' חברת מן שקד זכרון דברים יכול שיהיה 1. שלב ביניים במו"מ או 2. הסכם גמור ומוחלט. שני מבחנים מצטברים: 1.כוונה ליצור קשר משפטי מחייב
ניתן ללמוד מנוסחת הקשר. 2. הסכמה על הפרטים המהותיים(הצדדים לעסקה, תיאור הנכס, המחיר, מועדי התשלום ומסירה
מכרזים פרטיים
1. בית יולס נ רביב משה ושות
אלון וש. לוין בדעת רוב: חובת השיויון ואיסור הפליה החלה על גוף ציבורי העורך מכרז אינה חלה על מכרזים פרטיים, אלא אם כן זה הוכרז כך מראש. שמגר בדעת מיעוט: עיקרון תום הלב הוא עיקרון קוגנטי. החובה לנהוג בתום לב במכרזים פרטיים כוללת שיויון
2. קל בנין בע"מ נ' ע.ר.ם רעננה
הופך את הילכת בית יולס הלכת בית יולס נהפכה. הדירקטוריון לא חתם ולכן לא נכרת חוזה. אך גם במכרז פרטי יש לנהוג בתום לב – ע.ר.ם התנהגה כאילו הליך המכרז הליך סרק.פיצויים שליליים לא מספקים. במקרה זה נקבעו פיצויים חיוביים. יש לציין שרק במידה ומו"מ הגיע לשלבים סופיים יש זכאות לפצוי חיובי. (ניתן לשלם פיצויים חיוביים רק כאשר מגיעים לשלבים הסופיים של הכריתה)
טעות
2. ארואסטי נ' קאשי (הערת אזהרה) לא ניתן לכלול במסגרת טעות בדין לפי ס' 14ב גם מצב של טעות בפרשנות חוק שהשתנתה לאחר הסכם הפשרה.הסכם פשרה על סמך הנחה שקיים מצב משפטי מסויים אינו ניתן לבטול רק משום שפרשנות מאוחרת הפריכה את ההנחה. זה במגרת טעות בכדאיות העיסקה
3. נחמני נ' גלאור ביהמ"ש יערוך איזון בין האינטרסים של הצדדים (למי יגרם נזק גדול יותר) לצורך הפעלת סמכות לפי 14ב. קיימים מקרים בהם ביהמ"ש לא יעתר לבקשת הביטול משום שהנזק של הצד השני הוא חמור מאוד ואף פיצוי כספי לא יספיק. טעות בשיעורי ריבית=טעות בכדאיות
הטעיה
1. לקי דרייב נ' הרץ
לא חובה עקרונות היושר קובעים שמי שהציג לחברו מצב דברים שהיה נכון בעת הצגתו, אך השתנה מהותית בטרם הלה פעל על יסוד מצגו, חייב לגלות לחברו על שינוי המצב. מבחן האמת של המצג אינו האמת המילולית אלא נכונותו המהותית של מצב הדברים שלפיו פועל הניצג.
2. בית חשמונאים נ אהרוני
שתיקה כשלעצמה אינה יוצרת מצג שווא ואו תרמית. מאידך כאשר לא נאמרו דברים אשר היה מקום לומר אותם על מנת שתתקבל תמונה שלמה של העובדות העלולות להשפיע על קבלת ההחלטות של הצד השני, כי אז יש בשתיקה מצג שווא. סיפור הסטקייה במבנה שחולק ל2
3. ספקטור נ' צרפתי – אדם לאדם אדם היקף חובת הגילוי במהלך מו"מ. השופט אשר: יש להתנהג ביושר והגינות חייבים לגלות שמותר לבנות 12 דירות בלבד. לנדוי: יזהר הקונה שיכל לבדוק בתב"ע את זכויות הבניה. י' כהן מסכים עם לנדוי אך פוסל את החוזה בגלל פגם בס' 18 לחוק המכר.
4. שפיגלמן נ' צפניק – יזהר הקונה עקרון תום הלב (עפ"י דין) משמש בסיס לחובת הגילוי ע"פ ס' 15. יש לתת הודעה לפי ס 20 על בטול חוזה עפ"י פגם ברצון. במקרה דנן שפיגלמן לא נתן הודעה ואף הגיש התביעה רק לאחר שנתיים. אין לקבוע רמת מוסריות גבוהה מידי למו"מ בעסקאות מסחריות רגילות.
5. פס"ד בן עמי אי קיום הבטחה לעתיד שכלולה בחוזה = הטעיה. אי קיום הבטחה לעתיד שאינה כלולה בחוזה = טעות אלא אם כן מדובר במחשבה מראש לעשות עוקץ. (בן עמי העביר חובותיו לבנק לחשבון ע"ש חברה ולא סיפק ערבויות כמו שהבטיח בע"פ ממחשבה מראש לעקוץ את הבנק)
כפיה ועושק
6. רחמים נ' אקספומדיה לחץ כלכלי יכול שיהיה לגיטימי ויכול שיהיה לא לגיטימי. כאשר מדובר באיום מפתיע שהנזק הצפוי במימושו (סגירת היריד) הוא חמור ביותר ובלתי הפיך,וכאשר עיתוי האיום גורם לכך שהצד השני יהיה פגיע עד כדי שיאלץ להכנע, אין בכך משום לחץ לגיטימי.
7.יוסי מאיה נ' מנפרד יהלומן ברח מהארץ והשאיר נציג להתמכח עם הנושים שהסכימו למחוק חלק מהחוב. נקבע שנשללה מהנושים ברירת אמת והם נאלצו להתפשר עקב כורח ולחץ. לחץ שיש בו פסול חברתי וכלכלי (בריחה מהארץ) ואשר נוגד חי מסחר תקינים אינו תקף. יש לבדוק האם לנפגע היתה חלופה מעשית סבירה.
תוכן: חופש החוזים
1.רוט נ' ישופה בניה בע"מ תניה בחוזה כי קבלת חזקה על הדירה משמשת ראיה סופית למילוי התחייבות הקבלן אינה בטלה מטעמים של תקנת הציבור. מאידך היא פוגעת בעקרון תום לב לפי ס 39. ביטול חוזה מטעמים של תקנות הציבור יעשה רק במקרים קיצוניים של פגיעה באושיות יסוד של הסדר.
2. חברת קדישא נ' קסטנבאום תחולת חוק חוזים אחידים אינה מוגבלת לחוזים מסחריים בלבד אלא על כל חוזה המקיים הגדרה של חוזה אחיד. מטרת החוק למנוע חוסר הגינות וקיפוח ביחס החוזי – עפ"י מבחן ההגינות והסבירות. התנאי האחיד של כיתוב עברי הוא מקפח שפוגע בחוק יסוד ונוגד תקנות צבור
8.מדינת ישראל נ' אפרופים ביטול תורת שני השלבים בפרשנות חוזה. היא אינה מתיישבת עם עקרון תום הלב ועם עדיפות הכוונה של הלשון. יש לפרש את החוזה לפי כוונת הצדדים בעת החתימה: כפי שהכוונה משתמעת מתוך החוזה ואם אינה משתמעת מתוך החוזה אזי מתוך הנסיבות.
תניות פטור וחוזים אחידים:
צים נ' מזיאר תנאי הפוטר מאחריות לפגיעה רשלנית בלקוח לרבות נזקי גוף הינו תנאי מקפח ובטל היות והוא נוגד את תקנות הסדר הציבורי. זאת בתנאי:
1.שתוכן התנאי אינו רצוי מבחינה מוסרית או סוציאלית 2. התנאי נקבע החוזה אחיד לצד השני לא היה חופשי להתנגד לו
לגיל טרמפולין נ' נחמיאס תניית פטור בנוגע לנזקי גוף נוגדת את תקנת הסדר הציבורי ואין לה תוקף.
רוט נ' ישופה תניה בחוזה כי קבלת חזקה על הדירה משמשת ראיה סופית למילוי התחייבות הקבלן אינה בטלה מטעמים של תקנת הציבור. מאידך היא פוגעת בעקרון תום לב לפי ס 39. ביטול חוזה מטעמים של תקנות הציבור יעשה רק במקרים קיצוניים של פגיעה באושיות יסוד של הסדר.
אכיפה
צרי נ' בית הדין הארצי לעבודה אין אפשרות לבצע אכיפה שהיא כפיה לעשות שירות או עבודה אישית. מעביד יכול לפטר עובד מכל סיבה אלא אם כן יש מניעה עפ"י חוק (הריון, מילואים). הפיטורים מהווים עילה לקבלת פיצויי פיטורין בלבד.
נוביץ נ' ליבוביץ תרופת האכיפה היא סעד ראשוני.במקרה של הפרה ניתן לדרוש גם אכיפה וגם פיצויים מוסכמים. במקרה של ביטול ניתן לדרוש גם פיצויים. אין הנפגע רשאי לדרוש פיצוי בגין נזק שלא התרחש ושאין לגביו הוראה מוסכמת של פיצויים. אם יש נזק שלא מתרפא כתוצאה מאכיפה ניתן לדורשו. נטל ההוכחה לגבי ס' 3 לחוק התרופות הוא על המבקש שלא לאכוף את החוזה.
גולדשטין נ' גוב ארי על מנת להשתחחר מתשלום פיצויים מוסכמים על המבקש(המפר) חל הנטל להוכיח. אין די בטענה בעלמא שהפיצויים גבוהים מידי אלא על המבקש להביא ראיות מוצקות כי הפיצויי שנקבע הוא ללא כל יחס סביר לנזק
ורטהימר נ' הררי הררי התחייב בזכרון דברים למכור דירתו לורטהיימר. בטרם חתמו על חוזה מכר את הדירה לבנימיני שלא ידע על המכירה לורטהיימר. נקבע שלגבי עסקאות נוגדות קיים סעיף 9 לחוק המקרקעין שאינו מאפשר להתחשב בקונה השני (הראשון זוכה) ולכן במקרה כזה אי אפשר להפעיל את ס' 3(4) לחוק התרופות ולהתחשב בשיקולי צדק לגבי הקונה השני. מסקנה: אם לא היתה מגבלת ס' 9 ניתן היה להשתמש בשיקולי צדק לגבי צד ג' שנפגע מהפרת חוזה בין א' ל ב'
שערוך
אתא נגד עזבון המנוח זלטקוב האם הפקדון שהפקיד זלוטקוב באתא יוחזר בערכו הראלי? ברק מפרש את ס 25 אומד דעת הצדדים ילמד מתוך החוזה עצמו או מתוך הנסיבות. בפרשנות החוזה יש להשקיף על החוזה כמכלול תוך ראייתו הכוללת יש להבין את מהות העסקה המבנה הכלכלי שלה ומטרותיה הכלכליות – אתא נהנתה מריבית על הפיקדון או חסכה ריבית אלטרנטיבית וכן לא טענה שהפיקדון אינו מהווה בטוחה מספקת.
תרופות ופיצויים
אדרס חומרי בנין נ' הרלו החלת דיני עשיית עושר שלא במשפט בתוך הסעדים של ביטול והשבה. מכח דיני עשיית עושר שלא במשפט קמה לנפגע הזכות לקבל טובת ההנאה שצמחה למפר כתוצאה מהפרת החוזה. זכות זו מוגבלת למצב שבו החוזה בין הצדדים תקף. יש להשאיר בצריך עיון את השאלה אם הצד הנפגע זכאי לקבלת טובת הנאה גם כאשר החוזה בוטל בשל הפרתו
עיריית נתניה נ' מלון צוקים עפ"י ס' 10 לחוק התרופות הנפגע מהפרה זכאי לפיצויי קיום וכן לפיצויי הסתמכות בתנאי שאין כפל פיצויי. במקרה של חוזה הפסד כשפיצויי ההסתמכות גבוהים מפיצויי הקיום יש חילוקי דעות. חשין – מגיע פיצויי הסתמכות הגבוהים מפיצויי קיום (הפסד). מלץ – לא מגיע. נראה כי גישתו של חשין עדיפה
EXIMIN S.A. נ טקסטיל והנעלה טקטיל שלחה מגפיים שיצרה בארץ עבור לקוח בלגי לארה"ב. באה"ב התברר שיש סימן מסחר רשום. EXUMUN דרשה לקבל התמורה חזרה. נקבע שיש אחריות לסיכול החוזה לשני הצדדים ויש לחלק את הנזק בינהם.
בנק איגוד נ' סוריאקי ס' 10 מדבר על פיצוי קיום – שבאים להעמיד את הנפגע במקום בו היה צריך לעמוד לו קוים החוזה. אין המפר חייב בנזק בעד נזקים שהנפגע היה יכול להפחית .
אניסימוב נ מלון טירת בת שבע נפגע חייב להוכיח בתביעת פיצויים את 1. מהו הנזק והיקפו 2. מה שיעור הנזק(השווי הכספי) בפיצויי קיום צריך להוכיח את הנזק העתידי וזה קשה ולכן במקרה שכזה יפסקו פיצויים שליליים.
גינזבורג נ בן יוסף גינזברג ובן יוסף חתמו הסכם שותפות בענף הפלסטיק. עפ"י ההסכם שילם בן יוסף לגינזבורג 70000 $. לאחר זמן החליט בן יוסף לבטל העסקה וגינזבורג הסכים. בן יוסף ביקש השבה. נקבע:בנסיבות שהצד המפר מבקש לבטל החוזה והצד השני מסכים(אפילו שלא במפורש) התוצאה המתקבלת היא ביטול החוזה.תמיד כשיש ביטול תהיה השבה. מטרת ההשבה היא למנוע התעשרות שלא כדין. עפי ס' 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט רשאי בית המשפט לפטור חלק מההשבה אם מצא שזה לא מוצדק בנסיבות העניין במקרה דנן בן יוסף המליץלרכוש מכונות שערכן ירד לכן יש להקטין את ההשבה.
חוזה פסול
זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה צד לחוזה שאינו פועל להגשמת התנאי המתלה אינו רשאי להסתמך על אי קיום התנאי.ניתן לחלק חוזה לחלקים ולקיים בו חלק שאינו פסול.
בתקופת הביניים מכריתת החוזה ועד לקיום תנאי מתלה החוזה קיים והצדדים חייבים לפעול לפי ס 39 –ולהמנע מיצירת מצב שבו לא יתקיים התנאי התלה. יש לבצע השבה בעקבות חוזה פסול – על מנת למנוע התעשרות שלא כדין. לבהמש"פ שיקול דעת לפי ס 31 לתת פטור לצד אחד או לצדדים מההשבה. חוזה שדבקה בו אי חוקיות (שינו תנאי שכר בניגוד לחוק יסודות התקציב) בטל מפני ס' 30 לחוק.
חיימוב נ חמיד חלפני כספים. חוזה הנוגד את תקנת הציבור פסול מכח ס 30 לחוק החוזים. קבלת פסלות החוזה אינה מונעת סעד השבה נהפוך הוא.
הפרה יסודית
מרגליות נ' אברבנל החוק נותן לצדדים להחליט מה תחשב הפרה יסודית מוסכמת, בלבד שלא תהיה גורפת. בעקבות הפרה יסודית לנפגע יש זכות ביטול בתנאי שהודיע על הביטול למפר תוך זמן סביר. לא הודיע יש לו זכות לתת אורכה נוספת ובמידה והמפר לא יתקן הנפגע יכול לבטל בהודעת ביטול תוך זמן סביר. לנפגע יש זכות לתת אורכת חסד.
ביטון נ פרץ עסקת שרשרת של רכישת דירות. אחד הקונים אחר ב 6 ימים בתשלום והצד השני נאלץ לבטל ההסכם עם צד ג'. נקבע הפרה יסודית לפי ס' 6 יכולה להיות 1.מוסכמת 2. מכללא – שהאדם הסביר בעת כריתת החוזה – לא היה מתקשר אילו ראה אותה ואת תוצאותיה מראש. במקרה דנן האדם הסביר לא היה יכול לראות (להבדיל מהאדם הממשי) שאיחור של 6 ימים יהווה הפרה יסודית
צמנטכל נ' מדינת ישראל צמנטכל לא העמידו ערבויות ולא חתמו הסכם פיתוח עם המינהל. הדבר נחשב להפרה יסודית לפי החוזה עם המשיב. נקבע שבזכות לביטול היא זכות אוטונומית וניתנת לנפגע ומופעלת על ידו באמצעות הודעת ביטול (בהפרה יסודית) או באמצעות ארכה (הפרה לא יסודית) כאשר הנפגע נציע תיקון ההפרה לפני הודעת הביטול עלול אי הסכמת הנפגע להחשב כחוסר תום לב לפי ס 39 או כבלתי צודקת לפי 7ב. אך כאשר מדובר בהפרה יסודית זה יהיה רק במקרים קיצוניים ובלתי סבירים שלא כמט במקרה דנו\ן.
ביטול חוזה
וופנה נ' אגוש (לא חובה) ביטול חוזה לפי פרק ב' כל החוזה בטל, אין אפשרות לדרוש פיצויים מוסכמים. ניתן לתבוע פיצויים לפי תום לב.
תנאי מתנה ותנאי מפסיק
מפעלי ברוך שמיר נ' הוך הסכם קומבינציה התחייבות ל 18 חודש לסיום. הקפאת הליכי אישור. לא נתקבלו היתרים לאחר 6 שנים שלח בעל הקרקע הודעת ביטול בגין סיכול הקבלן לא הסכים ועברו עוד שנתיים. נקבע: התשובה לשאלה האם הצורך בהוצאת היתרים הוא תנאי מתלה תלוי בכוונת הצצדים כפי שהיא עולה בעיקר מנוסח החוזה ובמידה פחותה משהיא עולה מנסיבות הלוואי לכריתתו. בהעדר הודעה מפורשת בדבר מועד חלותו של תנאי מתלה אזי עפ"י ס' 29 יהיה זה תוך זמן סביר. כפי שנראה בעת חתימת החוזה. מקטם שקיים תנאי מתלה או מפסיק רשאי בצדדים להאריך מועדו מפעם לפעם, לאו דווקא בכתב אך בצורה מפורשת שהצד השני יבין שזו אורכה חדשה. נפגע מהפרה יסודית חייב לבטל תוך זמן סביר או שיאבד זכותו. אין מן הנמנע שלאחר איבוד הזכות תינתן אורכה נוספת ולאחריה יבטל.