מושגים בחוזים מיוחדים
| תחום | המושג | פירוש המושג | עמ' | הערות |
| ערבות | אסמכתא | התחייבות מותנית | 4 | ערבות |
| בההיא הנאה דקמהין ליה, גמר ומשעבד נפשיה | חיובו של הערב נוצר כתוצאה מאותה טובת הנאה שהנושה מאמין לו וסומך עליו ולפיכך הערב גמר בדעתו להשתעבד כלפי הנושה | 4 | היא התחייבות | |
| שלוחו של אדם כמותו | הנושה פועל כשליח הערב, כשהוא מוסר את הכסף לחייב (כאילו שהערב הוא זה שנתן את הכסף לחייב) ומכיוון שלקח הערב את כספו של הנושה, עליו להחזיר לו, וזה חיובו של הערב. | 7 | ||
| אני ערב | הלשון המקובלת להתחייבות הערב | 105 | ||
| הלווהו ואני ערב/פורע | לשון מקובלת שהערב מורה לנושה (הוראת תשלום) למסור כסף לחייב | 106 | ||
| "הריני ערב כמו שהייתי" | לשון נוספת להתחייבות הערב | 107 | ||
| יד בעל השטר (הנושה) על התחתונה | במקום שהתחייבות הערב אינה ברורה ומפורשת, אי אפשר לחייב את הערב ו"המוציא מחברו עליו הראיה". | צורת יצרת ערבות | ||
| "הלווהו והרינו ערב לך" | לשון נוספת להתחייבות הערב | 108 | ||
| "הלווהו עלי" (בנוכחות הצדדים) | לשון נוספת להתחייבות הערב | 108 | ||
| "אומדנא" | הערכת כוונה (הכלל אומר: שהתחייבות אדם נוצרת רק בדיבור או במעשה מצידו ולא בהערכת כוונותיו) | 110 | ||
| "אם אלוונו תהיה ערב" | השבה בחיוב לפניית הנושה – כמוה כהתחייבות לערבות | 111 | הסכמת שאר | |
| "דברים שבלב אינם דברים" | אין מחייבים אדם עפ"י מחשבות שבליבו | 118 | הצדדים לערבות | |
| "שונא מתנות יחיה" | במקום שמקבל מתנה, זכאי לטעון שאינו רוצה את המתנה. על החייב לא חל כלל זה (כי מי שמקבל את המתנה זה הנושה) ולפיכך אינו יכול לבטל את המתנה. | 115 | פגמים בדרך | |
| "אומדנא דמוכח" | כשיש סיבה טובה להניח שהערב ערב מתוך תפיסה מסוימת שהתבררה כמוטעית הרי שערבותו תתבטל | 119 | יצירת הערבות | |
| "מעשה קניין" | אקט שיש בו מסירת סודר או כל חפץ אחר, שהערב עושה לנושה (או לבא כוחו), מה שמעיד על גמירות דעת והתחייבות לערבות | 121 | ערבות | |
| "החונק את אחד בשוק" | נושה המפעיל לחץ על החייב, כדי לגבות את החוב | 122 | לאחר מתן | |
| "שכן על אמונתו הלווהו" | עפ"י הבטחת הערב הלווה הנושה לחייב | 122 | מעות | |
| "ערבות לאחר מתן מעות" | הסכם ערבות שנעשה לאחר ההלוואה (לאחר יצירת החוב) | 121 | ||
| שעת מתן מעות | הרחבה/דחייה של מועד החזרת החוב ע"י החייב ודחייה כזו מסבה לערב הזאת אמון. | 123 | ||
| ערבות | מכוח "שעבודא דרבי נתן" | כלל-שנושה זכאי לגבות את חובו ממי שחייבים לחייב שלו | 214 | אחריות ערב |
| חייב הנמצא במקום רחוק | אם ברח החייב בטרם הספיק הנושה להשביע אותו, הערב יהיה חייב למרות שעדיין לא נשבע החייב (אפילו אם יש לחייב נכסים). | 216 | ||
| ערב קבלן | ערב שבד"כ בדרך יצירת ערבותו נוצר שוויון בין חבותו לחבות החייב | 230 | ערב קבלן | |
| "הלווהו/תן לו ואני אתן לך" | הנוסחה הדרושה להתחייבותו של ערב קבלן | 234 |
| "תן לו ואני קבלן" | קיימת מחלוקת-שאם אמירה בלשון זה, דינו כקבלן או כערב רגיל | 236 | ||
| לגבות ממי שירצה "תחילה" | בנוסח זה של הסכם יכול הנושה לגבות מן הערב (משום שדינו כדין ערב קבלן) | 237 | ||
| "על מנת שאגבה ממי שארצה" | בנוסח זה של הסכם יכול הנושה יגבה תחילה מהחייב (במקום שיש לו נכסים) אם אין לו נכסים יגבה מהערב | 237 | ||
| הכלל – "סתם הלוואה 30 יום" | שלא יוכל הנושה לגבות מן הערב תוך 30 יום, גם אם יש לו אפשרות לשלם מיד ואין אפשרות לנושה לגבות חוב סתמי לפני חלוף 30 יום מרגע יצירתו. | 241 | גביית חוב מן הערב | |
| "חבלת אוכל נפש" | איסור לקיחת דברים חיוניים כמשכון | 242 | ||
| "השבת העבוט" | החזרת המשכון לחייב כשהוא זקוק לו | 242 | ||
| דין "סידור לבעל חוב" | נושה הבא לגביית חוב מחייב רגיל, לא יגבה מהחייב עד הפרוטה האחרונה וישאיר לחייב נכסים נחוצים לחייו | 242 | ||
| סתם קניין לכתיבה עומד | במקום שנעשה קניין על הסכם כלשהו רשאים העדים לכתוב הסכם בשטר גם בלי לשאול את הצדדים ואז יהיה להסכם תוקף של שטר | 244 | ||
| הפורע חוב של חברו שלא מדעתו – הפסיד | במקום שהערב פרע את חובו של החייב שלא מדעתו / בהסכמתו של החייב ולכן במקרה כזה החייב פטור מלשלם לערב את פרעונו | 254 | זכות הערב לחזור על החייב | |
| מכוח ערבות לערב | במקום שמישהו מבקש במקום החייב, שהערב יהיה ערב לחוב | 257 | ||
| חייבים "יחד ולחוד" | במקום שנתנו ערבים אחדים ערבות על אותו חיוב. הנושה יכול לתבוע את כל סכום החוב מאחד הערבים שירצה או שיתבע מכל ערב את החלק היחסי מהחוב | 343 | ריבוי ערבים | |
| שיטת "החבות המלאה" | החבות אינה מתחלקת בין הערבים והחבות מוטלת על כל אחד מהם | 345 | ||
| שיטת "החבות החלקית" ("המלווה את חברו ע"י שני ערבים, לא יפרע מאחד מהם") | החבות מתחלקת בין הערבים, והנושה יצטרך לגבות מכל ערב את חלקו היחסי בחוב | 349 | ||
| שמירה | שומר שכר | שומר המקבל תמורה עבור שמירתו בד"כ-אינו רשאי להשתמש בנכס | מדף העזר | המקור לאחריות השומר |
| שומר חינם | שומר שאינו מקבל תמורה עבור שמירתו בד"כ – אינו רשאי להשתמש בנכס | |||
| שואל/שוכר | שומר שעיקר החזקתו בנכס לצורך שימוש הנעשה – ללא תמורה | |||
| גרמא | נזק עקיף (נזק שלא נעשה ע"י המזיק במישרין, אלא נגרם על ידו) | 5 | ||
| "שכל הפושע – מזיק הוא" | שומר חינם חייב בפשיעה, מאחר וקיבל על עצמו לשמור ובעל הנכס סמך על שמירתו, אם אבד הנכס או ניזוק הרי שהשומר יחוייב בתשלום מהטעם של פשיעה כי יש כאן "רשלנות" בשמירת הנכס וזה נזק ב"גרמא" | 5 | ||
| "הילך שמור לי זה" "תפוס חפץ זה בידך עד שאבוא ממקום פלוני" | אמירה הדרושה ביצירת יחסי השמירה עפ"י הסכם, כאשר בעל הנכס מבקש מהשומר שישמור עבורו את הנכס. | 7 | ||
| "החזקה" | אחיזה בנכס הנחוצה כדי שיחול חוק השומרים | |||
| "הרי ביתי לפניך" | המשמעות שהשומר מסלק את עצמו מחובת השמירה (למעט, הסכמתו לאכסון הנכס) | 14 | התנאים הדרושים ליצירת השמירה | |
| "מעשה קניין" | כל פעולה, כגון: משיכה, הגבהה, קניין חצר, יש בכך לתת תוקף להתחייבות השומר באחריות לנזק שארע לנכס | 22 |
| אחריות "חלקית" | אחריות על הנכס באופן חלקי, אם בהיבט הכמותי (אחריות רק לחלק מערכו של הנכס) או בהיבט האיכותי (אחריות רק לחלק מן הנזקים שיקרו לנכס) | 24 | ||
| עסקת מכר או מתנה שלא הושלמה | כאשר הנכס שנמכר או הניתן במתנה עדין מצויים בידי המוכר או הנותן (אע"פ שהם שייכים לקונה או למקבל), מי שמחזיק בנכס מחוייב בשמירה, מתוך הנחה שהיא מוכן לשמור | 33 | שמירת הנכס מעצם החזקתו | |
| עסקת מכר או מתנה שאינם מוחלטים (לזמן קצוב) | קיימת מחלוקת – במשך הזמן הקצוב על מי מוטלת אחריות השמירה (על המוכר/נותן או הקונה/מקבל) | 34 | ||
| "מעביר נכס" | מתייחס לאדם האמצעי המצוי בחוליית המעבר בהעברת חפץ מאדם א' לאדם ב' | 35 | ||
| "שומר על פי דין" | שומר המוטלת עליו אחריות מכח הדין (ולא מכוח ההסכם בין השומר לבין הבעלים) קרי: גם מי שהנכס בידו נגד רצונו אחראי כשומר | 37 | ||
| "שומר אבידה" | מקרה חריג של אדם שהתורה הטילה עליו חיוב שמירה גם בלי הסכמתו | 40 | ||
| אבידה מדעת | במקום שבעל הנכס מכניס את הנכס לרשות האחר בלא הסכמתו ומסתלק במודע משמירת הנכס מבלי שקיבל הבטחה מאדם אחר שישמור עליו עבורו | 41 | ||
| שמירה | "כדרך השומרים" נוהג מקובל "דרך מלכים" , "שאין דרך ישראל לבוא בשבת" נורמה "ששחטה כדרכה" , "דרך כל המומתין – מתוודין" | קביעת רמת השמירה ששומר חייב בה. במובן של נוהג מקובל (כפי שהשומרים נוהגים בד"כ או כ"דרך מלכים" – וכפי שנהוג באותו מקום ובאותו זמן. או במובן של הנורמה – כפי שראוי שהשומרים ישמרו בהתאם להבנתו האובייקטיבית, כיצד ראוי שאדם ינהג בשמירת נכס מסוים בנסיבות ספציפיות | 160 | אחריות שומר חינם |
| "חובת הזהירות מבעוד מועד" | מידת האחריות המוטלת על שומר שכר שהיה עליו לחזות מראש נסיבות שבהן לא יוכל למנוע נזק בשעת מעשה, ולהתכונן/למנוע מבעוד מועד התפתחות נסיבות אלה | 223 | אחריות שומר שכר | |
| "תחילתו בפשיעה וסופו באונס – חייב" | עקרון המנחה בקביעת המידה המוטלת על שומר שכר, החובה לחזות התפתחות נסיבות (קרי: ללא הפשיעה לא היה האונס קורה) | 223 | ||
| "תחילתו בגנבה ואבידה וסופו באונס-פטור" | עקרון נוסף המנחה בקביעת המידה המוטלת על שומר שכר, החובה לחזות התפתחות נסיבות (קרי: שלא הקדיש בשמירה מאמץ מיוחד הדרוש בשומר שכר. זה לא יהיה בגדר פשיעה, אלא בגדר "גנבה ואבדה") | 223 | ||
| "התחייבות בלתי תלויה" | התחייבות החלה על שואל בשעת ההפקדה שאם יינזק הנכס או יאבד במשך שאילתו, גם אם לא יוכל למנוע זאת, הוא ישלם על כך | 244 | אחריות שואל | |
| "אין השוכר רשאי להשכיר ואין השואל רשאי להשאיל". "כשהשומר הראשון קל שבקלים והשני אדיר שבאדירים" | מבטא את חובת השומר לשמור על הנכס באופן אישי ומנוע למסור את הנכס לאחר. שמהימנותו של השני גבוהה יותר משל הראשון | 260-261 | שומר שהתחייב לשמור בעצמו | |
| "ניחה ליה לאינוש בתיעבוד מצווה בממוניה" | "נוח לאדם שתיעשה מצווה בממונו", קרי: האם קיימת רשות לשומר למסור נכס המופקד בידו לאחר, כדי שהלה יעשה בו מצוות | 263 | ||
| "נתינה בעל כורחו" נתינה בעל כורחו – שמה נתינה | האם יש זכות לשומר לסלק את חיוב אחריותו ע"י החזרת הנכס נגד רצון בעליו במקום שהשומר מחזיר את הנכס לבעליו אבל ממשיך לשמור עליו | 495 | סיום השמירה מקום החזרת הנכס |
תחום | המושג | פירוש המושג | עמ' | |
| שמירה | "הפקיד לו ביישוב-לא יחזיר לו במדבר" | מבטא את אחריותו של השומר בעת החזרת הנכס לבעליו (אפילו נגד רצונו) ובתנאי שהחזרה התבצעה בתנאים סבירים (קרי: שיש באפשרות בעל הנכס לשמור על הנכס כראוי מן הסכנות הנשקפות לו) ולכן-המדבר "כמשל" יש בו סכנות) | 502 | |
| "ועשה את המוטל עליו כדי להחזירו" | ביטוי המבטא נורמה לדרך החזרת הפקדון כפי שנקבע בהסכמת הצדדים | 506 | אופן החזרת הנכס | |
| "אילו נתתו בידי הייתי שומרו" | טענה שלא מלווה ללווה בדבר דרך הפרעון, שעל הלווה לבצע את הפרעון באופן האופטימלי, שיאפשר למלווה לשמור על כספו בלא להתאמץ | 507 | ||
| אין חבים לאדם אלא בפניו | אם מסר השומר את הנכס לאדם שאינו שלוחו של בעל הנכס , השומר לא יהיה פטור מאחריות השמירה, עד שהנכס יגיע לבעליו | 510 | ||
| "כלתה שמירתו" | מתייחס לסיום שמירתו של השומר ולהיפטר באופן חלקי מאחריותו על שמירת הנכס. אפילו בלי שישתדל השומר לבצע מעשה החזרה, ולפעמים אף פטור מכל החיובים | 515 | סיום השמירה בלי החזרת הנכס בפועל | |
| "טול את שלך" (הצהרה ע"י אמן) | הצהרה/הודעה הבאה לבטא את הסתלקותו של השומר מאחריות השמירה על אף שעדיין הנכס נמצא ברשותו ולא ברשות הבעלים של הנכס | 517 | סיום השמירה הודעה לבעל הנכס | |
| "פטור מוחלט" | במקום שההצהרה היתה בלשון שברור ממנה שהשומר מתכוון לסילוק המוחלט של שמירתו, הרי הוא מופטר משמירה לגמרי | 518 | סיום השמירה במקרה של אמן | |
| עבודה | "פרק חזי במה בטלני איכא בשוקא" | אימרה זו מבטאת את קשיי ההשתכרות של הפעלים בתקופת הלחץ הכלכלי, שעיקרו "צא וראה כמה בטלנים ישנם בשוק" | 43 | מצבו הכלכלי של הפועל השכיר |
| "עושין בסעודתן" | מתייחס לאותם פועלים אשר במצוקתם נאותו לעבוד ללא תמורה כספית, והסתפקו במזונות שניתנו להם מכוח הנוהג או מכוח הדין | 44 | ||
| "מעות ביוקר" | מתאר מצב שבו אין הפרוטה מצויה בכיס מחמת חוסר עבודה,ואנשים נשארו רעבים גם לנוכח שפע הפרות בשווקים | 45 | ||
| "רוכשין שטרות פרועין" | התייחסות למעמדם המוסרי של בעלי הבתים, שהיו משתמשים פעם נוספת בשטרות פרועים, כדי לפדותם מחדש | 47 | ||
| "חזקה שאין בעל הבית עוכר משום בל תלין" | טעם חדש לטובת בעל הבית, שאין הוא מלין שכרו של העובד, אלא ששכח את חובת פרעון השכר, מחמת שהיה שעבוד בפועלים | 48 | ||
| "שכיר בזמנו נשבע ונוטל" | מבטא את ההלכה המיוחדת שהיא לטובת השכיר במקום שהוא טוען בסיום עבודתו שלא קיבל שכר, והמעביד טוען שכן קיבל, אזי די שהפועל יישבע ויקבל את כספו | 68 | זיקת הפועל לעבודתו | |
| עבודה | "מבטל כיסו של חברו" | מצב בו אדם מונע מחברו אפשרות להפיק רווח (מבחינת "גרמא") | 236 | חזרת המעביד |
| "דבר האבד" | מצב שבו אחד הצדדים חוזר בו (מעביד או עובד) באמצע הפעילות וכתוצאה מכך נגרם נזק/הפסד לצד השני | 238 | ||
| "כשבאת חבילה לידו" | מצב שהו הציוד וחומרי העבודה של הפועלים (ה"חבילה") נותרו ברשותו של המעביד, לעניין עיקולם כדי לגבות באמצעותם את הפיצויים המגיעים לו, במקום שגרמו לו נזק. | 247 | חיוב העובד | |
| "הפסד מרצון" | במקום שהעובד הפסיק את עבודתו בעבודה שהינה חיונית עתה ולא יהיה ניתן לבצע אותה בהמשך. כאשר הנזק שנגרם נובע רק מחסרון עבודה | 248 | ||
| "הפסד ממון" | במקום שהועבד הפסיק את עבודתו ומעבר לנזק שנגרם בגין חסרון עבודה, נגרם גם נזק לחומרים ולציוד | 248 | ||
| "גרעון כסף" | מושג המבט המבטא את אופן ההתחשבנות של עבד הרוצה לפדות את עצמו, קרי: מחשבים כמה שווה כל יחידת זמן מתקופת עבודתו, וכשהוא משתחרר שחרור מוקדם הוא מחזיר את דמי הרכישה שלו, בניכוי ("גרעון") שווי התקופה אותה עבד. | 275 | חוזה עבודה היחס בין פועל לבין עבד עברי | |
| "אונאה בפועל" | "אונאה" משמעו – שאם קיים בעסקה פער של 20% ומעלה, בין שווי השוק שלה לבין שווי המוסכם לגביה – העסקה בטלה. לעניינו: האם פועל שבהסכם עימו נקבעה משכורת נמוכה בהפרש של שתות ויותר (20% ומעלה) – האם יוכל להתנער מההסכם? | 275 | ||
| הסכם עבודה של פועל | בא לידי ביטוי על בסיס זמן | 282 | חוזה עבודה הבדל בין פועל לקבלן | |
| הסכם עבודה של קבלן | בא לידי ביטוי על בסיס הספק ותוצרת | 282 | ||
| "קניין דברים" | בהגדרת היחסים שבין העובד למעביד ההתחייבות לפעולה (קניין דברים"), אינה תקפה, גם אם גובתה בקניין | 283 | חוזה עבודה שעבוד פועל וקנין דברים | |
| "דבר שלא בא לעולם" | בהגדרת יחסים שבין העובד למעביד, לא ניתן להקנות דבר שבעת המכירה איננו מצוי והוא יהיה מצוי רק בעתיד | 283 | ||
| "ברכת פועלים" | זו ברכת פועלים מקוצרת, במסגרת חיוב הפועל שלא להתבטל ממלאכה | 321 | חיובי הפועל החיוב שלא להתבטל ממלאכה | |
| "להשכים ולהעריב" | מתייחס לשכירת פועל לכל היום (מבוקר ועד ערב) | 331 |
