מבחן ברגולציה

אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למשפטים

שאלות לדוגמה לקראת הבחינה

ד"ר קובי נוסים

שימו לב:

• בחרו תמיד את התשובה הנכונה ביותר (ההסבר הטוב ביותר, התיאור הטוב ביותר, הרציונל המדויק ביותר וכן הלאה).
• אל תניחו הנחות נוספות בשאלה, אלא אם כן אלה הנחות בסיסיות וכלליות.

1. הניחו כי הרגולטור פועל אך ורק ותמיד למען האינטרס הציבורי. רגולטור זה עשוי/עלול להימנע מרגולציה מאחר ש:
   1. הוא שבוי בידי התעשייה הנתונה לפיקוח.
   1. הוא שואף להיבחר מחדש לקדנציה נוספת כרגולטור.
   1. עלויות היישום של רגולציה גבוהות מדי.
   1. הוא מצפה לקבל תפקיד בתעשייה הנתונה לרגולציה ברגע שיסיים את תפקידו כרגולטור.

• משפט הרווחה הבסיסי הראשון מתאר את:
  • התועלת הציבורית הנובעת מקיומה של מדינת הרווחה.
  • התוצאה הפרטו אופטימלית של שוק חופשי.
  • כשלי השוק עליהם יש להתגבר באמצעות רגולציה.
  • הבסיס הראשוני לרווחה הציבורית המקסימלית.

• השימוש והצריכה של נכסים שאין להם בעלים (כגון ים או מרחב האוויר) יוצרים בעיה של:
  • החצנה חיובית.
  • החצנה שלילית.
  • העדר תחרות.
  • חלוקה בלתי צודקת של משאבים בחברה.

• המשרד להגנת הסביבה מבקש להגביל את רמת השפכים ששופכים מפעלים לנחל הקישון. התוכנית המוצעת במשרד הינה להטיל מס על מפעל השופך למימי הנחל כמות שפכים העולה על הכמות שהוקצתה לו על-ידי המשרד. גודל המס יקבע לפי כמות השפכים העודפת על הכמות שנקבעה ויהיה גבוה מן הנזק שנגרם לציבור משפיכת השפכים העודפים הללו.

מכאן ש:

• מבנה המס במקרה זה דומה למבנה הסנקציה הרגולטורית.
  • מס זה מביא להפנמה מלאה של הנזקים שגורמים המפעלים המזהמים את נחל הקישון.
  • אם חובת התשלום של מס זה תאכף באופן מלא ומושלם, מפעלים יבחרו תמיד להימנע משפיכת שפכים עודפים על הכמות המוקצית להם.
  • מפעלים עשויים לבחור לשפוך כמות שפכים הנמוכה מזו שהוקצתה להם.

• מוצר אמון (credence good) הינו:
  • מוצר היוצר יחסי אמון בין יצרן המוצר לצרכן.
  • מוצר שניתן לברר את איכותו תוך כדי צריכתו.
  • מוצר היוצר מוניטין ליצרן.
  • מוצר אשר הצרכן יכול לוודא את איכותו רק לאחר זמן רב, או שלא יוכל לעשות זאת כלל.

• איל זמיר טוען במאמרו – "הבסיס התיאורטי של חוק המכר (דירות)" – כי רגולציה של סטנדרטים ("תקינה תוכנית" בלשונו) בשוק הדירות החדשות יכולה להיות מבוססת על שיקולים פטרנליסטים מאחר ש:
  • הללו יהיו גם יעילים.
  • רוכשי דירות אינם לגמרי רציונלים (בעלי "רציונליות מוגבלת")
  • זו גישה חלוקתית.
  • גישה זו הולמת תכונות אלטרואיסטיות של פרטים.

• האם, באופן כללי, ראוי להגביל את המידע המפורסם על-ידי יצרנים בשוק לגבי מוצרי חיפוש (search goods)?
  • לא.
  • כן.
  • ראוי להגביל רק כאשר יש חשש שלא ניתן יהיה לתבוע את היצרן על פרסום מידע שקרי.
  • אין קשר בין האופי של מוצרי חיפוש לבין הרציונל המנחה רגולציה של מידע.

• איזה מבין המקרים הבאים מתאר את בעיית ה-judgment proofness?
  • מפעל קטן (בעל משאבים מצומצמים) העומד בפני קנס משמעותי אם יחרוג מתנאי הרגולציה בוחר להפסיק את פעילותו.
  • מפעל קטן (בעל משאבים מצומצמים) העומד בפני קנס משמעותי אם יחרוג מתנאי הרגולציה בוחר לעמוד בתנאים על-פני תשלום הקנס.
  • מפעל קטן (בעל משאבים מצומצמים) העומד בפני קנס משמעותי אם יחרוג מתנאי הרגולציה בוחר לחרוג מתנאי הרגולציה.
  • מפעל קטן (בעל משאבים מצומצמים) אשר חייב במס על זיהום שגורם לסביבה בוחר להימנע מזיהום.

• מחקרים אמפיריים (שהוצגו בקורס) אשר בחנו בדיעבד את פעולת הרגולטור האמריקני מראים כי:
  • קיימת נטייה לעשות שימוש יתר בכלי הרגולציה.
  • קיימת נטייה לעשות שימוש חסר בכלי הרגולציה.
  • נעשה שימוש אופטימלי, פחות או יותר, בכלי הרגולציה. (דהיינו, לא ביתר ולא בחסר).
  • קיימת נטייה לכבד את הפרטיות של הנתונים לרגולציה.

1. מוצרים ציבוריים הם בעלי תכונה של Non-Rivalry אשר משמעותה היא:
   1. שלא ניתן למנוע את צריכת המוצר מפרט זה או אחר.
   1. שלא ניתן לייצר אותם באופן פרטי, אלא רק באופן ציבורי.
   1. שאין יריבות בין יצרני מוצרים ציבוריים לצרכני מוצרים אלה.
   1. שאין יריבות בצריכת מוצר יחיד על-ידי צרכנים שונים.

1. במאמר "תחולת המשפט המינהלי על גופים פרטיים" מציג פרופ' אייל בנבנישתי הן את מושג "שלטון החוק" והן את גישת "הבחירה הציבורית" (“public choice”) וטוען כי:
   1. אף ששתי גישות זהות בתוכנן (או במהותן), הן שונות בנפקותן המשפטית.
   1. אף ששתי גישות אלה שונות בתוכנן (או במהותן), הן זהות בנפקותן המשפטית.
   1. שתי גישות אלה זהות הן בתוכנן (או במהותן) והן בנפקותן המשפטית.
   1. שתי גישות אלה שונות הן בתוכנן (או במהותן) והן בנפקותן המשפטית.

1. תכנון והקצאה של תדרים בישראל נעשית על-ידי אגף הספקטרום שבמשרד התקשורת. הסיבה המרכזית לרגולציה זו של השימוש בתדרים היא:
   1. לפתור כשלי מידע.
   1. ליישם מדיניות חלוקתית.
   1. זהה לסיבה לרגולציה של דיג במימי ימים ונחלים.
   1. זהה לסיבה לרגולציה של זיהום אוויר.

1. הסדר משפטי אפקטיבי של תובענות ייצוגיות עשוי להביא לידי:
   1. צמצום השימוש ברגולציה.
   1. הגברת השימוש במיסוי לשליטה על התנהגות.
   1. צמצום של בעית ה-Judgment-Proofness.
   1. פתרון הבעיה הקיימת עם מוצרי אמון.

1. לאחרונה אנו עדים לפרשות שחיתות לא מעטות בשדרות השלטון בישראל. אם אכן הרשות השלטונית חוטאת בשחיתות, הרי ש:
   1. יש להגביר את השימוש ברגולציה.
   1. יש לצמצם את השימוש ברגולציה ולהגביר את השימוש בכלי המיסוי.
   1. יש לצמצם את השימוש ברגולציה ובמיסוי ולאפשר אכיפה פרטית נוחה יותר.
   1. אין כל קשר בין קיומה של שחיתות לבין מידת השימוש או אי-השימוש הראוי ברגולציה.

1. ניתן לתאר את הקשר בין רגולציה והעדר תחרות במשק באופן הבא:
   1. רגולציה עשויה לצמצם את התחרות במשק.
   1. רגולציה עשויה להגביר את התחרות במשק.
   1. מונופול טבעי, בשונה ממונופול "רגיל" (שאינו טבעי), אינו מצריך שליטה רגולטורית. (דוגמה למונופול טבעי היא הולכת חשמל על-ידי חברת חשמל.)
   1. כל התשובות נכונות.

1. פרופ' יצחק זמיר במאמרו "פיקוח ציבורי על פעילות פרטית" מביא את הדוגמה של מגמת הפרטה הולכת ומתעצמת בישראל כביטוי של:
   1. חלוקה מחדש של העושר בין הפרטים בחברה.
   1. המעבר מן התפיסה הקולקטיביסטית לתפיסה האינדיבידואליסטית.
   1. צמצום הפיקוח הציבורי על הפעילות הפרטית.
   1. התעצמות הזכויות החוקתיות בישראל.

1. להלן נתונים של התועלת בייצור בטון ושל הנזק הנגרם מזיהום תוך כדי פעילות ייצור זו. (כל הנתונים באלפי שקלים לחודש למפעל בטון ממוצע.)

רמת ייצור	תועלת מייצור	נזק מזיהום
משמרת אחת	3000	2000
שתי משמרות	5800	4000
שלוש משמרות	8000	6000

            מה יהיה תוכנו של הכלל הרגולטורי שמטרתו קידום האינטרס הציבורי? 

• ייצור בטון אסור לחלוטין.
  • רמת הייצור במפעלי בטון מוגבלת לפעילות במשמרת אחת.
  • רמת הייצור במפעלי בטון מוגבלת לפעילות בשתי משמרות.
  • רמת הייצור במפעלי בטון אינה מוגבלת.

1. הצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק, התשס"ז-2007 קובעת היטל בן 1 שקל לכל שקית פלסטיק המסופקת בבתי עסק. איזה מבין המשפטים הבאים הוא הנכון ביותר?
   1. (א)   חוק זה אינו ראוי מאחר שפוגע בחופש הקניה של ציבור הצרכנים.
   1. חוק זה ראוי אם הנזק הממוצע לסביבה הנגרם משקית פלסטיק  גדול ב-1 שקל מהתועלת הממוצעת משימוש בשקית פלסטיק.
   1. חוק זה ראוי אם התועלת הממוצעת לציבור הנובעת משקית פלסטיק עולה על 1 שקל.

1. רגולטור ה"שבוי" בידי התעשייה:
   1. תמיד ימנע מלקבוע רגולציה לתעשייה.
   1. תמיד יקבע רגולציה לתעשייה.
   1. לעיתים ימנע מרגולציה של התעשייה ולפעמים עשוי לקבוע רגולציה מגבילה לתעשייה.
   1. יקבע רק רגולציה "קלה" או רק רגולציה "למראית עין" שאינה מגבילה באופן אמיתי את הפעילות הכלכלית של התעשייה.

• במאמר "פטרנליזם, תקנת הציבור והמונופול הממשלתי בשוק ההימורים" מסביר פרופ' עופר גרוסקופף כי הזכייה בהימורים עשויה לשפר את מצבו החברתי של הפרט וזאת מעבר לתועלת מהתעשרותו. המחבר מביא הסבר זה כדי:
  • לשלול את ההסבר הפטרנליסטי לרגולציה של תחום הימורים.
  • לתמוך ברגולציה של תחום ההימורים על בסיס של החצנה.
  • לתמוך את ההסבר הפטרנליסטי לרגולציה של תחום הימורים.
  • לשלול את ההסבר המונופוליסטי של רגולציה של תחום ההימורים.

תשובות:

1. (ג)
2. (ב)
3. (ב)
4. (א)
5. (ד)
6. (ב)
7. (א)
8. (ג)
9. (א)
10. (ד)
11. (ד)
12. (ג)
13. (א)
14. (ג)
15. (ד)
16. (ב)
17. (ד)
18. (ב)
19. (ג)
20. (א)