שאלות במשפט העברי
אין לי מושג מה היתה השאלה אני רק יודעת ששמו הוזכר בבחינה
בכל מקרה הרב קוק אומר שסמכות המלך נובעת מהסכמת הציבור
ההסכמה באה לידי ביטוי שניתן להחליף את השילטון כל כמה שנים
מכיוון שהארנק נמצא בעיר של גויים – לא חייב להחזיר מכיוון והבעלים התייאש אם זה ארנק של גוי – לא חייב להחזיר ממילא. אם זה ארנק של יהודי – יש ייאוש בעלים. אבל אם יבוא בעל הארנק ובכ"ז יתן סימנים אז יחזיר לו.
למיטב זכרוני אין משהו בסיגנון הזה בחומר.
ארנק מוחזר לפי סימנים. ואם נמצא בעיר של גויים אין חובה להחזיר כי יש ייאוש בעלים.
אדם חשוב הוא אדם חכם שבקי בעינייני ההלכה –
למה צריך אותו?יש מחלוקת בין החכמים האחד אומר שצריך אותו כדי שיאשר תקנות הן כלליות והן באגודות מקצועיות (לוודא שהתקנה אינה נוגדת את ההלכה ו/או פןגעת בציבור עצמו)
החכמולוג השני אומר שאדם החשוב הכרחי רק בעינייני אגודות מקצועיות.
הוא נדרש לצורך אישור תקנה
לא (שכן לא מוזכר דבר כזה באף מקום)
כאשר מדובר במלשן שהלשין 3 פעמים , יש לקבוע בבית הדין… כלומר יש להוכיח כי הלשין.
לדעתי הוא שומר את הכסף , אבל יכול להחזיר לבעל האבדה לפנים משורת הדין.
כאשר אדם מדליק אש או מדורה על המדליק להיות אחראי שהאש לא תתפשט כאשר אומרים רוח סבירה ז"א שהמדליק היה צריך לצפות שהאש תתפשט ולכן חייב בפיצוי, אם מדובר ברוח לא סבירה , כלומר פתאום הייתה רוח שלא חזו אז במקרה זה חייב מידי שמיים כלומר מדובר בגורם עקיף כי לא יכול היה לצפות את הרוח החזקה (וצריך כאן להקצין לדעתי)
האמת שלא חשבתי על זה, לפי מה שכתוב הם מדברים על גם אילם גם קטן וכו..
השוכר עד שקר – חייב, הפיצוי לא ניקח ממי שעבור העידו (לדוגמה הנאשם) כי הוא לא אשם בהבאת עדי השקר.
אמת בית הדין לא מתערב, תרצה תביא כסף לעניים לא תרצה אל תביא…
השיקול הוא חזק, הבעיה כאן שהאישה מנשלת את אילו שצריכים לקבל את הכסף על פי דין , כלומר ההלכה לא מעודדת נישול צוואה. ולכן יש כאלה שאומרים שיש לבטל את הצוואה מסיבות אלו ואחרות.
חוזים
כלל בית המשפט אינו אוהב נושאים שאינם שפיטים ונוהג בהם בהלכה מאד מצמצמת. עצם העובדה שהצדדים כתבו בהסכם שהוא גנטלמני אינו הופכת אותו לבלתי שפיט ויש מספר פסקי דין בנושא ונדמה לי שלוין נגד לוין הוא אחד מהם בו כתוב במפורש שזה הסכם גנטלמני ושאי אפשר להביא אותו לבית משפט. כמובן שבית המשפט דחה את הפרוש הנל ודן בתיק. ההלכה שם היתה שמדובר בזוג לפני גרושין ואז בטח מותר וחובה לדון בהסכם הפרידה
דיני מיסים- סעיף 28
הפסד מעסק בשנתו הראשונה מותר לקזזו כנגד כל הכנסה חייבת של הנישום.(כל מקור)
הפסד מעסק מועבר ניתן לקזז כנגד כל הכנסה מעסק – 2(1), וכנגד רווח הון בעסק.
הפסד הון ניתן לקזז רק כנגד הפסד הון בלבד. יש לציין כי רווח הון נחשב גם שבח מקרקעין
הפסד מ-2(4) ניתן לקזז רק כנגד אותו מקור בשנתו הראשונה. – הפסד כזה לא עובר לשנים הבאות.
ככלל – הפסד פסיבי לא עובר לשנה הבאה מלבד:
סעיף 28(ח) – הפסד מדמי שכירות- 2(6)- מותר לקזז כנגד רווח מאותו בנין בלבד!! – מקור פיזי ולא משפטי.
שאלות בנזקין
זו הסיטואציה נשואת פס"ד קורנהויזר, ששלחתי אתכם לקרוא אותו אך בסוף לא הכנסתי לסילבוס. זה בדיוק המקרה – עם מספרים קטנים יותר. התשובה – כן בעיקרון, לפי חלק יחסי, אם לפי עדויות הכלבים היו דומים בחוזק שלהם ויש להניח בצורה סבירה שכל אחד מהם גרם לנזק בצורה שווה.
אם אני זוכר בקרויזנהור היו שלושה כלבים שתקפו ו2 היו שלו כך שיש לו 66% שהוא אשם ולכן זה מעל 50% במקרה שאני הצגתי אין אף פעם 50% ואז ניתן לטעון שהוכחה צריכה להיות ברמה של מעל ל50% סבירות מה שלא מתקיים במקרה הזה.
יש גם דוגמא במחברת על האנשים שיצאו לצייד ורשום שם שזה 50% כל אחד ובסוגריים רשום שבמשפט הישראלי זה לא היה מתקבל אחר כך רשום במחברת שאם יודעים ש-2 עשו נזק אז 100% הם עשו ולכן ניתן לחלק את הנזק (רפי גינט).
מכאן שגם התשובה הזו וגם המחברת הם לא בדיוק המקרה שלפנינו.
נוסחה שטבע השופט לרנד בשנות ה-30 של המאה ה-20 בפסק דין, ולפיה תיבדק ההתרשלות (=הפרת חובת הזהירות) בעוולת הרשלנות דרך בחינת הוצאות המניעה מול תוחלת הנזק. אם ההוצאות נמוכות מתוחלת הנזק, המזיק רשלן, ואם לא אז לא. זהו הבסיס לניתוח כלכלי של דיני הנזיקין. (ניתן להוסיף: קיים ויכוח בפס"ד חמד בין השופטים ברק וריבלין בשאלה אם הנוסחה היא חזות הכל – ריבלין, או שיש להוסיף עליה שיקולים חברתיים ומוסריים – ברק, ומבחינתו המבחן הטוב יותר הוא איזון האינטרסים. לפי ריבלין שיקולים אלה מקומם בתוך הנוסחה).
דיני קניין רוחני
לדעתי כוונת המרצה הייתה שנזכיר רק את קיום אמנות בינלאומיות בין ישראל לארה"ב שמגינות על בעלי סוד כמו שהן מגינות על זכויות יוצרים וזכויות קניין רוחני אחרות ולמשל אם החומר היה נרשם כסימן מסחר בישראל אז היו לו לפי האמנה 6 חודשים זמן הגנה עד לרישום בארה"ב. אפשר היה גם להזכיר באיזו אמנה מדובר צריך כמובן לזכור שסוד מסחרי – אינו דורש רישום, והעוולה המרכזית לגביו – היא גזל הסוד – ולכן נדרשת רמת הגנה מסויימת מצד מחזיק הסוד – שאם לא נעשתה – מי שהיה חשוף לסוד יכול להשתמש בו, מאחר ובסופו של דבר סוד אינו רשום – לכן יש ללכת לכיוון האמנות השונות
דיני מיסים
הפסד מעסק בשנתו הראשונה מותר לקזזו כנגד כל הכנסה חייבת של הנישום.(כל מקור)
הפסד מעסק מועבר ניתן לקזז כנגד כל הכנסה מעסק – 2(1), וכנגד רווח הון בעסק.
הפסד הון ניתן לקזז רק כנגד הפסד הון בלבד. יש לציין כי רווח הון נחשב גם שבח מקרקעין
הפסד מ-2(4) ניתן לקזז רק כנגד אותו מקור בשנתו הראשונה. – הפסד כזה לא עובר לשנים הבאות.
ככלל – הפסד פסיבי לא עובר לשנה הבאה מלבד:
סעיף 28(ח) – הפסד מדמי שכירות- 2(6)- מותר לקזז כנגד רווח מאותו בנין בלבד!! – מקור פיזי ולא משפטי.
