פתרון מבחן גלגלי עד – של המרצה

דבר ראשון יש לשים לב, כי חברת "גלגלי עד" הנה חברה פרטית. חברת "קרקע לכל" הנה חברה ציבורית, שכן 60% מהמחזיקים במניות החברה הנם הציבור ומשקיעים מוסדיים.
ראובן ושמעון הם אחים ולכן הם נחשבים כקבוצת שליטה לצורך בעלי שליטה – 55%. לכן יוסי הוא בעל מניות שליטה. ראובן הוא גם מנכ"ל בחברה וגם דירקטור ויש להניח שהוא בעל היכולת לכוון את פעילות התאגיד.
הפרת חובת אמונים והסדרים עם בעלי עניין (סעיף 270 לחוק) יכולים להביא לבטלותה של העסקה. הפרת חובת זהירות מזכה בפיצויים.
א. תחילה נדבר על "קרקע לכל" – סעיף 270 (4) מדבר על המצב הנדון. מדובר בעסקה ציבורית עם בעל שליטה בה. קרקע לכל הנה חברה ציבורית וגלגלי עד הנה בעלת השליטה בה (היא מחזיקה ב- 25% מקרקע לכל ואין אף אחד אחר שמחזיק בחמישים אחוז ומעלה). עפ"י סעיף 275 יש לאשר את העסקה הזו ע"י: ועדת ביקורת, דירקטוריון, אסיפה כללית ברוב מיוחד. לא נאמר שהיתה ועדת ביקורת. ניתן לומר שאם לא היתה ועדת ביקורת העסקה פסולה. אך נצא מנקודת הנחה שהיתה ועדת ביקורת. ראובן לא היה נוכח בישיבת הדירקטוריון וזה בסדר כי יש לו עניין אישי. אבל קובי היה שם ויש לו עניין אישי לפי סעיף 254(1) – דירקטור בעל עניין אישי. וכבר זה מספיק בכדי לבטל את החלטת הדירקטוריון. לגבי תמר, תמר היא חברה של שמעון אח של ראובן מהלימודים. בפ"ד דיסני החליטו שחברות לא מהווה עניין אישי אבל יש את הרשות לני"ע שהיא מחמירה ולא ברור מה היא תגיד. אם אנחנו אומרים שגם תמר הנה בעל עניין אישי אזי רוב הדירקטורים בדירקטוריון הנם בעלי עניין אישי ועל כן סעיף 278 (ג) קובע כי אם לכל הדירקטורים יש עניין אישי, אזי כולם יכולים להצביע.
הדירקטוריון קיבל חוות דעת של מומחים, אך הם לא בדקו חלופות אחרות הם לא בדקו אם חברה אחרת יכולה לקנות את הקרקע במחיר גבוה יותר מהמחיר שגלגלי עד הציעה.
עכשיו עוברים לאסיפה הכללית – סעיף 275 (3) – שליש תומך – האם זה משנה שקובי והחברה הצביעו אם יש להם עניין אישי? לא. מכיוון שהם יכולים להצביע (שלא כמו בדירקטוריון שאם יש לך עניין אישי אסור לך להצביע) אך הם לא נכנסים לספירה בגדר השליש. מי לא בעל עניין – שלמה והציבור. חצי מהמוסדיים התייצבו (30%). אפילו בלי שלמה יש לנו שליש. כי 40% מתוך ה-30% הצביעו וזה יותר משליש (33.3% מכל מספר זה שליש). נניח שהאסיפה הצביעה כמו שצריך האם זה מרפא את ההחלטה של הדירקטוריון? התשובה היא לא. כי החלטת האסיפה הכללית לא היה לה מידע מלא לגבי החלטת הדירקטוריון ולכן החלטתה לא יכולה לרפא את החלטת הדירקטוריון (פ"ד Van Gorkom).
יש לדון בהפרת חובת אמונים – בעיקר בהקשר של קובי – הוא היה צריך לגלות שיש לו עניין אישי עפ"י סעיף 269. ובנוסף הפרת חובת אמונים עפ"י 254. בנוסף ניתן לומר כי גם שאר הדירקטורים חבים כי הם ידעו שקובי הוא אביו של ראובן. בנוסף אחד מהדח"צים התנגד ונשאלת השאלה האם מספיקה התנגדות או שמא תגובה חמורה יותר, לדוגמא התפטרות. הפרת חובת אמונים יכולה להביא לבטלות עסקה לפי 280 ו- 281 פיצוי.
הפרת חובת זהירות – לא בדקו חלופות, ההחלטה התקבלה מהר ומתחת להמלצה. בעיית הנציג- לקחו החלטות ללא אינפורמציה מלאה. יש להראות הפרת חובה, נזק וקשר סיבתי (עוולה נזיקית). הזק הוא פשוט, כי במקום 10 מיליון שזה המינימום שהמליצה הועדה הם קיבלו 8.5 מיליון ועוד חלק בתשלומים.
א. " גלגלי עד" – חברה פרטית. סעיף 270(1) רלבנטי. ראובן הוא יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל בגלגלי עד ודירקטור בקרקע לכל. זה עסקה שלנושא המשרה בה יש עניין אישי. בישיבת הדירקטוריון לא היה רשום שראובן לא היה נוכח. ישנה בעיה כי הוא לא היה צריך להשתתף. דפנה היא גם דירקטורית וסמנכ"לית ויוסי. לדפנה ויוסי לא אכפת מקרקע לכל, אלא רק מגלגלי עד, אבל ניתן לומר שמכיוון שראובן הוא מנכ"ל אזי בשל דוקטרינת הדומיננטיות שפותחה בארה"ב ייתכן וזה שהוא יצא מהתמונה לא יפתור את הבעיה, כי ייתכן הם מושפעים ממנו. עפ"י סעיף 272 לחוק החברות, במקרה בו לרוב הדירקטורים יש ניגוד עניינים בחברה ואין ועדת ביקורת חייב הנושא לעבור את אישור האסיפה הכללית ברוב רגיל, בנוסף לדירקטוריון. אם זה לא אושר כמו שצריך חוזרים לסעיפים 280 ו-281.
ראובן יש לו בעיה עם חובת גילוי – סעיף 269. יש לו עניין אישי בדר"כ סעיף זה חל רק על ציבורית אך בפסיקה מחילים אותו גם על פרטית.
הפרת חובת זהירות – היו צריכים לבדוק כיצד זה הולך להשפיע פיננסית על החברה. זה לא מספיק שההצעה סבירה מבחינת קרקע לכל. לא היתה פה בדיקה של חלופות. גלגלי עד התעסקה בשיווק גלגלים והיא כביכול מכניסה עצמה לחובות בנושא שאין לה צורך בו. קרקע לכל הנה חברת נדל"ן.
יוסי בתור בעל מניות ובתור דירקטור יכול לטעון אותם. כל דירקטור וכל בעל מניות רשאי להגיש תביעה נגזרת נגד החברה. בעלי מניות יכולים להגיש תביעה ייצוגית.
סעיף 270 רישא – אומר בכל מקרה ביהמ"ש יכול לבטל את העסקה אם העסקה לא לטובת החברה. זה יחסית חריג, כי לא הולכים כנגד כל המנגנונים בחברה אם הליך קבלת ההחלטות לא תקין.