הנחיות לכתיבת סמינריון

• חובות הסמינריון כוללת את ההדרכה הנוכחית, ומי שלא היה = חובת הגשת עבודה נוספת
• בנוסף – הדרכות בספריה במועדים שיפורסמו בנפרד
• מטרת הקורס הסמינריוני – ביצוע מחקר בפועל, תוך קשר אישי עם המרצה, וניהול דיון מעמיק בסוגיה מסוימת.
• מטרות הסמינריון:
o יצירת מסגרת קטנה, במטרה להבטיח רמת דיון גבוהה
o הכנה לכתיבת עבודת מחקר אקדמית – עבודה סמינריונית
• הדרישות מהעבודה :
o הפגנת רמה אקדמית גבוהה, הפגנת ידע משפטי
 עבודת מחקר אקדמית
o הפגנת מקוריות
 בשונה מאיסוף של ציטוטים מפסקי דין ומאמרים
 יש להעלות טיעון משפטי מקורי ולהוכיחו באמצעות החומר הקיים
 לא נדרשת רמה של מאסטר או עבודת דוקטורט חדשנית
 נדרשת טענה, כולל טענה שאחרים כבר טענו, ולהראות התקדמות הטיעון
o הפגנת רמת ניסוח ויכולת התבטאות
 שימוש בשפה יפה

• העבודה היא עבודה אישית, לא תורשה עבודה בזוגות/שלשות.

• מבנה העבודה
o מטרה, נושא, העלאת שאלה משפטית
 צריך לשאול שאלה קונקרטית
 מטרה/שאלה זו צריכה ללוות את כל העבודה
 לדוגמא:
• האם דיני נזיקין יכולים לסייע בפתרון עבירות מחשב ?
 כזכור, לא צריך שאלה מקורית
 בתחילת הדרך סביר שיש השערה, וצריך או להוכיח אותה או להתאים את השאלה במהלך העבודה, או להפריך את ההשערה
o איתור החוט הראשון לתחילת העבודה
 בשלב הראשון – לערוך דיונים וסיעורי מוחות
 לפנות למרצה הסמינריון, להעלות כיוונים, לבקש חוקים/פסיקה/מאמרים וכו' – והוא יפנה למקורות ראשוניים ומשם נתגלגל עם ההפניות…
 לא לחפש בהתחלה לבד, כי יש ים של מידע, ועלולים לטבוע בו !!!
 אפשר לפנות למרצים אחרים בתחום, עו"ד בתחום וכו'
 להיעזר בספרניות – יש להם ידע רב בתחומים רבים לגבי איתור מידע
 לחפש במדפים ליד הספר שלנו – הסידור הוא לפי נושא…וגם אם לא מצאנו בחיפוש הממוחשב – נמצא "במקרה"…
 לחפש עבודות סמינריונית ועבודות דוקטורט בנושא דומה (לא להעתיק !)
 לחפש בהערות שוליים – של מאמרים, של פסיקה, של עבודות אחרות וכו'

o יעילות בחיפוש חומר
 להדפיס את רשימות החיפוש, כדי שאם נצטרך חומר בהמשך העבודה – שנוכל לחזור ולא להצטרך לחפש מחדש…
 כל חומר שנקרא – להישאר ממוקדים בשאלה הסמינריונית
 אם לא מתאים לשאלה – לעבור הלאה…
 פסיקה – לעבוד יעיל – רציו, הסוגיה בפסיקה, תוצאת הפסיקה וכו'
 במאמרים – להבין מה מטרת המאמר ומה המיקוד שלו
 לקרוא את ההתחלה (פתיחה) והסוף (סיכום/תוצאה) ורק אז באמצע
o בחינת השאלה הסמינריונית
 אם בשלב זה מגלים שהשאלה הסמינריונית בעייתית (אין חומר למשל או שיש יותר מדי חומר)…
 אל תדאגו – השלב הזה תמיד מגיע 
 זה השלב לבחון האם השאלה נכונה ומדויקת…
 לקבל אישור מהמרצה לגבי שינוי הנושא, כדי שלא תיפסל העבודה
 בהחלט סביר, תוך תהליכי החשיבה או חיפוש החומר, לשקול את השאלה ולשנות אותה, אולי לתקוף אותה מכיוון אחר וכו'…
o כמות המקורות
 עבודה סמינריונית טובה לא מחויבת במספר רב של פסקי דין או מקורות (לדעתו של ד"ר קידר כמובן)
 מה שחשוב זה דיון אקדמי רציני בשאלה

מהות העבודה
• 1) שאילת שאלה
• 2) דיון
• 3) מסקנות (שלנו בהסתמך על המקורות)

אפיון עבודה
• בהירה וברורה
o שברור לחלוטין על מה מדברים ואיך דברים מתפתחים ולאן הולכים…
o חשוב שמטרת העבודה תהיה ממוקדת , מבוארת וכתובה במפורש
 להזכיר שוב ושוב מה מטרת העבודה, כדי לשמור על הקורא ממוקד
• מדויקת
o הטיעון צריך להיות בנוי בצורה לוגית והגיונית
o חלוקה לפרקים מסודרים ומתפתחים, עם קשר של השתלשלות ביניהם
o חייב להיות קישור בין הפרקים לבין עצמם למטרת העבודה
 לדוגמא:
• פרק מבוא
• פרק מבואי שיספר על בעיות שנתקלים בהם
• פתרונות שניסו להגדיר לבעיות אלו
• הפתרון/הרעיון שאנחנו מתייחסים אליו
o הצגת הפתרון
o מומלץ לטעון במשפט משווה – מחוץ למדינת ישראל
o סקירת הפתרון
o ניתוח הפתרון בצורה ביקורתית
• סיכום ומסקנות
• כל פרק צריך להתחיל בפסקת מבוא לפרק ולהסתיים בפסקת סיכום וקישור לפרק הבא
• כדאי לתאר כיצד התקדמנו במהלך הפרק לגבי המטרה של העבודה
• כמה שיותר כותרות משנה יותר טוב….

פרק המבוא
• צריך להכיל שני נושאים:
o 1) תיאור בצורה הברורה ביותר והמפורטת ביותר של מטרת העבודה
 לדוגמא – "מטרת עבודה זו היא לבחון…"
o 2) סדר הפרקים – מה צפוי להיות בכל אחד מהפרקים מבחינת שלבים לוגיים
 כבר בעמוד הראשון !!!
• המרצה הבוחן קורא את פרק המבוא ואז קורא את פרק הסיכום, וזה משהו שכדאי לזכור כשכותבים את שני הפרקים הללו… 
• לזכור שהמבוא הוא חלק מהעבודה האקדמית, הוא לא נועד לסיפורים אישיים…
• עבודה מתוקתקת היא עבודה טובה
• אפשר לציין את ההשערה שלנו לגבי התשובה לשאלה, לא חייבים

פרק הסיכום
• צריך להכיל שני נושאים:
o 1) סיכום של התקדמות המטרה לפי סדר הפרקים
o 2) מסקנה אישית מתומצתת שלנו, בהתאם לתוצאות העבודה, כפי שבאו לידי
ביטוי בפרק המסקנות

במהלך העבודה
• לכתוב ולנתח את פסקי הדין והמקורות, לשלב דעה אישית, ביקורתית או מרחיבה
• נדרשת נימה אישית גם תוך כדי העבודה, תוך התייחסות לחומר המצוטט ומתואר

צורת העבודה
• יש מבנה קבוע שצריך לעמוד בו
• 1) שער
o כולל: שם העבודה, שם המחבר, מספר ת.ז., שם הקורס, מספר הקורס,
שם המרצה, תאריך הגשה
o השער לא נדרש להיות יפה ומקושקש במיוחד…אלא פשוט וברור
o לא לכרוך בצורה בומבסטית, לא בניילון, בצורה רשמית ונאותה
• 2) תוכן עניינים מפורט
o ישקף את מבנה העבודה
o כולל מספרי עמודים ותתי פרקים
o הפרקים ממוספרים
• 3) פרק המבוא
• 4) פרקי העבודה
• 5) פרק הסיכום
• 6) רשימה ביבליוגרפית
o עם כל המקורות כולל הכל שהשתמשנו בעבודה
o לפי נושאים – חקיקה, מאמרים בעברית, מאמרים באנגלית, פסיקה בארץ, פסיקה בחו"ל
o בתוך כל פרק – לפי א"ב או לפי מספר הליך
o לא במקום הערות שוליים !

הערת שוליים
• יש 3 מקרים בהם מפנים להערות שוליים:
o 1) כל ציטוט או אזכור של מקור (גם אם אין ציטוט מפורש)
 אחרת – הדבר יכול להיחשב כהעתקה או הפרת זכויות יוצרים ועלול להביא לפסילת העבודה !!!
o 2) כאשר מזכירים אדם או מושג שהמרצה יחשוב שלא נובע מידע כללי…
 למשל – אדם XYZ אמר כך וכך – חובתנו להוכיח שאנו יודעים מי זה – ולציין עליו מספר נתונים אישיים
 למשל – השר הזה והזה הציע…. לכתוב נניח "שר האוצר בין השנים …"
 כנ"ל גם לגבי מושגים או מונחים
o 3) הערת שוליים לוגית
 מסר שנרצה להוסיף, אבל אם נרשום בפסקה יפריע לסדר הלוגי
 במקום סוגריים…
 הערה קצרה – שתיים שלוש שורות מקסימום. אחרת – להוסיף כפסקה.
• הערת השוליים צריכה להיות מדויקת – כולל מספרי עמודים !
• לפי כללי הציטוט האחיד , ובצורה אחידה לאורך כל העבודה

מהות הציטוטים
• ציטוט של עד 2-3 שורות יכול להיות חלק מהפסקה.
o אחרת – בפסקה מוזחת פנימה
• לא להרבות בציטוטים – מה שחשוב בעבודה זה התוכן האישי ולא הציטוט.
• ציטוט נועד לתמוך בטענה ולכן צריך להיות קצר
• לא לצטט רק כי כתוב יפה, אלא כי מנמק או תומך בטענה שהעלינו

מהות האזכור
• רק אומרים באופן כללי למשל "א. ברק בפסרו אומר ככה וככה…"
• יש גם אזכור בצורה של פראפראזה – דימוי על דרך הצמצום
o לוקחים פסקה מספר, חוזרים על הדברים אבל לא בציטוט מדוייק
o תנאים:
 להימנע מציטוט מדויק – לשנות לפחות חלק מהמלל
 חובה להפנות להערת שוליים ולציין "השוו בספרו של …."

אזכור דמויות
• בפעם הראשונה שנזכיר את שמו – נציין שם מלא ("אהרון ברק").
o בהמשך אפשר "ברק"
• אם בלועזית – בפעם הראשונה – בעברית (למשל רונלד דבורקין) ואז באנגלית
(Ronald Dworkin)
o בהמשך – רק "דבורקין".
• לא לכתוב "המלומד"…
• לא לכתוב "פרופסור", "ד"ר"…
• אם רלוונטי – לציין "השופט", אחרת (אם במאמר) – לא צריך
• לא לכתוב "כבוד השופט"

לועזית
• העבודות כתובות בעברית… כדי לכתוב באנגלית נדרש אישור המרצה
• ציטוטים באנגלית
o יש להימנע מהעתקת ציטוטים באנגלית, כי זה שובר את רצף הקריאה
o אם מצטטים – לצטט רק את מה שממש חשוב, והיתר – לתרגם ולהפנות להערת שוליים
o אם מצטטים – לא לתרגם שוב אח"כ (הנחת יסוד שהקורא דובר אנגלית)
o אם מצטטים משפה שאינה אנגלית – חובה לתרגם את הציטוט לעברית
 כולל ארמית
• אם יש ביטוי בשפה זרה
o לא לכתוב ישר את הביטוי, אלא לכתוב קודם את הביטוי בעברית ואז את הביטוי בלועזית !
o למשל רשלנות רבתי (gross negligence)
• להיזהר משגיאות כתיב בלועזית… 
• בשמות בלועזית – לבדוק !!!
• כללים לכתיבה בלועזית
o לא הכל באותיות גדולות…
o כדאי אות גדולה בתחילת משפט, היתר באותיות קטנות…

רשימה מפורטת
• לא לרשום "וכו'"
• לא לרשום "בין השאר"
• לטעון את הטיעון המדויק והמלא והמפורט !

אורך העבודה
• כל מרצה קובע את אורך העבודה בסמינריון שלו
• החשש הראשון הוא מה לכתוב…
• עם תחילת הכתיבה מגלים ש… הבעיה הפוכה !
• פעמים רבות עבודה קצרה היא יותר קשה מעבודה ארוכה כי צריכה להיות מתומצתת

שפה וסגנון
• העבודה היא עבודת מחקר
• לא מדובר בשיר או בפואמה
• לכתוב בשפה אקדמית רשמית
• לא לכתוב בצורה מסוגננת מדי או פלצנית כגון "הלך הילד לגן…"
o כותבים "הילד הלך לגן…"!
• לא לכתוב בסלנג
o "פרופר" למשל…
• להקפיד על כללי התחביר
• לא לכתוב בצורה של נקודות…

נספחים
• כעקרון לא צריך נספחים, ניתן להיעזר בהערות שוליים
• אם מסתמכים על מחקר עם נתונים מפורטים – אפשר לצרף בנספח

בדיקה , בקרה , עריכה והגהה
• לא להגיש לפני שבדקנו היטב את העבודה הן מבחינת התוכן והן פורמט…
• אם אפשר – לתת למישהו לקרוא ולקבל חוו"ד כללי צורני (לא תוכני, כי לא הוא המומחה)